ספר מגמתי ומסולף. מתיימר להציג את האמת על רצח קסטנר אבל בפועל עוסק במסע שיטנה והשמצות נגד אורי אבנרי, שמואל תמיר ואחרים.
80% מהספר הוא ציטטות של כתבות מ"העולם הזה", פסקי דין ודברי דוברים שונים בכנסת.
שאלות חשובות לגבי מעורבותו של הש.ב.כ וגורמים פוליטיים אחרים אינן באות לידי ביטוי בספר כמו למשל:
א. מה ידע השירות על כל החבורה שבצעה את הרצח לפני ביצועו?
ב. על סמך איזה מידע נעצרו כבר בליל הרצח דווקא - זאב אקשטיין ודן שמר ולא אחרים?
ג. מה היתה מעורבותה ופעילותה של מפלגת השלטון בפרשה זו?
ד. מדוע אצו הפוליטיקאים לתת חנינות למעורבים? מה היתה עמדתו של השירות בסוגיה זו?
המגמתיות של הסופר זועקת לשמיים וכל מטרתו היא להטיל את האשמה על הרצח על אורי אבנרי ושמואל תמיר שהלהיטו את האווירה הציבורי.
בקיצור - אין פה מסמך היסטורי מהימן ולבטח לא "האמת על הרצח". איסר הראל מתגלה כאן בכל קטנוניותו ותחמנותו.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
