ציפיתי לקאנון ספרותי, אבל האמת היא שההנאה שלי בסופו של דבר הייתה מתיאורי האווירה הצרפתית ומהמנוע הרעיוני שהוא לא פחות מאפי. לצערי הציר העלילתי די מונוטוני ומקשה. לדעתי הוא לא היה מתקבל כיום לשום הוצאת ספרית בפני עצמו. למי שרוצה לאתגר את גבולות הנורמה הספרותית - מומלץ. למי שרוצה להתרגש - מומלץ לוותר.

הגיבור הוא עפולאי שמתחיל לעבוד בשב"כ-ירושלים בזמן היותו סטודנט. מכיר בתחילת הספר את דנה, שמתחילה כ-"The Girl Next Door" אך מתבררת כאדם חכם וטובת לב.
טראומת עבר משירותו הצבאימקשה עליו לפתח קרבה לדנה, ובמקביל למאבק הזה, חייל מודיעין בעל ידע נפיץ נחטף במשמרתו וגורם לשב"כ ועושה לשב"כ חיים קשים מאוד.

כמו שם הספר (החיה המיתולוגית קנטאור - שחצי-אדם-חצי-סוס), גם חייו של הגיבור מפוצלים. בבוקר הוא סטודנט, בלילה נלחם - וצריך בתוך זה לנווט את האגרסיות לאיש השב"כ שהוא, ואת העדינות לבן-זוג שהוא רוצה להיות, אבל הג'אגלינג הזה נראה לעיתים כבלתי אפשרי.

כמו נפשו של הגיבור - גם הרומן הזה מפוצל. חצי מהרומן מתמקד בנפשו של הגיבור, וחצי בפעילויות בשב"כ ובתעלומה המפותלת. הוא מעלה שאלות מוסריות ועל חלקן אפילו עונה באופן כזה שהקורא מסיק בעצמו את התשובות הנראות בעיניו - וזו גדולה אמיתית של כותב, בעיני.

בעלילה יש כמה טוויסטים שבאמת לא צפיתי, וכמה שדי מתבקשים. אבל גם הקרשנדו והקטרזיס של המנוע העלילתי של הספר (חטיפתו של החייל) לא מתקרבים לטעמי למסלול אותה עוברת הנפש של הגיבור בה - שבתום הקריאה מותירה אותנו עם שאלות (ואולי מסקנות) גם לגבינו כחברה.

לסיכום: קראתי את הספר כולו (320 עמודים) בארבע שעות. קשה להאמין שמדובר בספר ביכורים, ומעלה שתי תובנות עקב כך: (1) כנראה שהיה עורך מאוד מקצועי ודומיננטי (מבדיקה: אמנון ז'קונט - כנראה שצדקתי) (2) לא פלא שהתקבל כספר ביכורים להוצאה כמו ידיעות.
מומלץ מאוד, אבל יש לשים לב שלמרות החזות הקשוחה - לא מדובר בספר מתח קלאסי, אלא יותר ברומן (צריך לבוא מוכן לזה)

ספר קסום וכתוב היטב של פסיכותרפיסט המנהל דיאלוג היפוטתי עם דמותו הבוגרת. עניינה אותי הכריכה המשגעת של הספר, אבל הדיאלוג בפנים הזכיר לי מעט את הדיאלוג הפילוסופי-טיפולי שיש ב"ישמעאל" של דניאל קווין, רק בלי כל התפאורה.
ספר קצר ומהודק שמציע רגעים מלאי משמעות ונקודת מבט אזיסטנציאלית יפה מאוד על החיים. מומלץ מאוד.

הגרסה הכתובה של "פיגומים". מי שראה כבר את הסרט, אין טעם לקרוא את הספר כי הוא פחות מהודק משמעותית. מי שלא ראה את הסרט - אני לא יודע אם הייתי ממליץ. בסופו של דבר מדובר על ספר שחסר בו אירוע מחולל, ועל אף המנוע הרעיוני הנחמד (שחוזר על עצמו בכל יצירותיו של המחבר) מדובר בעלילה מונוטונית על ילד שכמוהו ניתן לראות בכל קרן רחוב במדינתינו. התאבדות המורה בתחילת הספר היא מרוחקת וקרה ואני לא מצליח לחשוב על מוות של דמות שהיה אכפת לי ממנה פחות מכך. לסיכום אגיד שהמחבר מתאר סיטואציות בצורה רגישה והוא גם כותב לא רע, אבל הספר מזכיר יותר חוברת שרבוטים והרהורים מאשר סיפור מהודק. לא יכול להגיד שלא הורדתי את הספר מהיד, כי זה קרה יותר מדי פעמים יחסית לספר הקצר.