טוב... אז בניגוד להתלהבות חסרת התקדים של חברות פורום רבות מהסדרה - אני חייב לצנן טיפה את האווירה.
הסדרה נחמדה. לא יותר. אולי פחות.

פוטנציאל גדול - אבל במציאות לא עובר את מבחן יותר מידי.
חורים ענקים בעלילה, כתיבה לפעמים די ילדותית עם ניואנסים חוזרים של "אנחנו נשפוט את מעשיך הרעים"... מרגיש קצת תת רמה הספר בחלק מהמקומות מבחינת השיח.
יותר מידי דברים שהקורא צריך לקבל בלי שום הסבר ובלי שום היגיון.
דברים טיפה הזויים כגון ילד קטן שמחרטט את המועצה (שאמורה להכיל כביכול אנשים בעלי ידע בקסם, כן?) בנוגע לקסמים והם כמובן מאמינים לו בלי היסוס או שאלה.
חסרה בסדרה הזו עומק. ירידה לפרטים...אוי הפרטים ! אין שום פרטים כמעט, אין בניית עולם נכונה, אין מערכת חוקים מסודרת...אין.
אם בחרתם לעשות סדרה שדומה מאוד להארי פוטר - לפחות תסתכלו על המעלות של הארי פוטר ותמצו אותן גם כאן...בהארי פוטר היו לקוסמים חוקים, לקסם היה חוקים והגדרות ברורות, כללים, הקורא ידע לחשים, צורת עבודה ועוד... פה אין כלום מזה - מה, נראה בכלל שלראשי הקוסמים (במועצה) אין בכלל מושג מקסם אם ילד בגיל 12-15 מצליח לחרטט אותם בביטחון על איך הקסם עובד והם שותים את דבריו בצמא. אפילו בלי להסס. קצת נאיביות...
בגדול - אפשר להביא לסדרה הזו 3 כוכבים אבל בגלל שזו בכל זאת סדרה בגודל סביר שכן הושקעה בה עשייה וכן יש פה משהו דמוי הארי פוטר ולכן זה בהחלט ראוי לכבוד אז ניתן להביא 4 כוכבים עם עיוות פנים של "זה לא מגיע לך אבל . . ."

אבל אל תטעו ותחשבו שאני נגד הסדרה - נהניתי לקרוא אותה. רק הבעיה היא שהיו הרבה פקשושים בדרך. אך כמובן היא עדיין מומלצת לקריאה.

ספר מדהים. אני חסר מילים. ורד שמילוביץ סופרת בחסד עליון.
רובדים, עומק וציניות שופעת שגורמת לי לחייך כל עמוד.

מדהים שכזו פנטזיה יצאה תחת ידיה של סופרת ישראלית ! אני בדרך כלל מדלג על הספרים של הסופרים הישראליים... הם בדרך כלל לא מספקים את הסחורה שאתה רואה אצל מפתחי עולמות כגון ברנדון סנדרסון, פטריק רותפס, רוברט גורדון ועוד ועוד.

שוב, ספר חובה. הבעיה היחידה היא שאין עוד !!! (ורד....................................... מה דעתך על עוד ספר ?)
הדבר אולי היחידי שטיפה הפריע לי בספר הוא המעבר המהיר בין הדמויות. בצורה של ייתכנות מצב מעבר בין דמויות כל 2-3 עמודים.
אבל יש לזה את הקסם שלו וזה תוסף אדיר במהלך קרבות. (כמובן לא תמיד עוברים מהר אך שמתי לב לזה בגלל שכנראה התרגלתי לסופרים אחרים שנותנים פרקים ארוכים מאוד לכל דמות).

הפמיזינם הרס את ספרי הפנטזיה והפך אותך לספרות זולה ורומנים לא מעניינים. חבל.
אפשר לסמוך על ספר פנטזיה שיצאו רק לפני 20 שנה ומטה. אז נדע שלא נחווה זלזול באינטליגנציה שלנו.

אני ממש לא זוכר את כל קורות הסדרה. קראתי אותה בתור נער צעיר ואני כן יודע שקראתי אותה שוב לפני כמה שנים (נראה לי 6 שנים) ועדיין אהבתי.

ספר פנטזיה על נסיך אשר כולם מאוכזבים ממנו. הוא למדן ושקדן אבל אביו כמובן מחפש לוחם ולכן אהבתו של המלך הולכת אל אחיו של מיודענו הגיבור.
כמובן שהנסיך שלנו בורח (ככה בדרך כלל מתחילות טרילוגיות כאלה חחח) והוא מתחבר אל (אם אני זוכר נכון) סייף מיומן ועוד כמה ידידים על הדרך.

יש כמה סוגי עלילות שם. מדוע הנסיך בורח ועוד ועוד.
אני התחברתי ואהבתי את הסדרה ולמעשה לפני שנה חיפשתי לקנות אותה אבל אופוס הפסיקו להדפיס :(
כמובן שמתגלה שלנסיך יש מקור קסם והוא בעצם לא כזה חנון כמו שחשבנו. התפתחות עלילתית. וכמובן יש גם גברת שמתחברת אל גיבורנו ולה יש עבר קצת אפל.
טרילוגיית פנטזיה במיטבה ואני בטוח שבזמנה היא היתה שוברת קופות. וגם היום אם אנשים יקראו הם יאהבו.
יש הרבה טרילוגיות שמחקות את צורת העלילה של הטרילוגיה הזו ועושות זאת בצורה רעה מאוד - דבר שמוריד גם מערכה של הטרילוגיה הזו.

ובקיצור, אהבתי ואני מחפש לקרוא שוב (עד הפעם הבאה שנבקר בספרייה)

קראתי את התגובות כאן והן שכנעו אותי לקנות את הספר.
למזלי - קניתי רק את הספר הראשון ולא את כל הסדרה.
את הספר מסרתי חינם...
את שאר הסדרה לקחתי בזמנו מהסיפריה והבאתי צאנס לכל ספר וספר וקראתי את כולם... במחשבה שיהיה אולי משהו טוב.

אז...אני כאן כדי לשכנע אתכם ל א לקנות את הספר.

הספר נמרח, בלי הרבה עלילה, עשרות פעמים רציתי לפרוש (וזה משהו מכובד להגיד על ספר שהוא סך הכל כמה עשרות עמודים).
עלילה משעממת כל כך, חסרת ייחודיות, אין שום דבר מרגש, התמקדות בדברים משממים וחסרי עניין.
יש גם קוסם חזק שלא משתמש בקסם. כי הוא הגיע להשגה רוחנית אדירה שעדיף כמה שפחות להתערב בטבע.
תראו, ברור כשמש שהסופרת הגיעה נטו להעביר מסר שנראה לה חשוב. והיא החליטה לעשות את זה דרך ספר.
לא שינה לה איך הספר בנוי - העיקר שהמסר שלה יעבור.
ואני בעצם סבלתי ספר ספר בשביל מוסר השכל של (סלחו לי) גרוש שחוק.
ספר שלם סובלים בשביל לקבל קלישאה של "האויב של האדם הוא האדם עצמו"
ספר שלם בשביל מסקנה קטנה כזו... גם בשאר הספרים זה אותו הדבר. שעמום טוטאלי בשביל מסר קטן בסוף.
אני אשווה את הספר לחוק הקוסמים לרגע - בחוק הקוסמים היה לסופר מסר ברור שהוא רצה להעביר ואידיאלוגיה משלו.
אבל שם לסופר היה אכפת מעלילה ובנה עלילה ענקית ומעניינת ואת המסר הוא הכניס כחלק מהעלילה.

כאן פשוט יש מסר מסכן שהסופרת רצתה להעביר והיא בנתה ספר גרוע כדי לנסות להעביר את המסר בסוף.

שעמום טוטאלי. תתרחקו כמו מאש. לא מבין את האנשים שהתלהבו מהשעמום הזה.
מה מעניין בשעמום הזה ?