לא הצלחתי להתחבר,גם לא הבנתי הקטע של ההערות למטה. כל פעם צריך להפסיק את הרצף כדי לקרוא "הסבר".היה אפילו משעמם.אולי זה עניין של גיל?

הספר מעולה!! לטעמי הספר הכי טוב של סופי קינסלה!! ספר מצחיק והרומנטיקה שבו היא בדיוק מה שאני אוהבת - איש עסקים זעפני, בחורה מצחיקה וקצת קלמסית, ומפגש מקרי בהחלט!! מאוד אהבתי!!

ספר מלא הומור מתוק לקריאה חבל שהסוף קצת צפוי ומסתיים בצורה לא מציאותית

קורונה, חופש גדול (שהתחיל אי-שם בחודש מרץ) וילדות קטנות (גם גדולות) שמטפסות יחד ולחוד על הקירות.
זו נקודת המוצא שהביאה אותי אל 'מה המספר שלך?'.
מתוך אותה מצוקה ממש, פניתי לחברה שהסכימה לקרוא יחד, לטובת הנאה ובעיקר, לצורכי תמיכה מתבקשת (תודה על זה ושאי ברכה).

אז מה היה לנו?
"כעבור חצי שעה כבר איבדתי כל תחושה במוח." נשבעת שלא יכולתי לתמצת במדויק יותר את החוויה.

זה אינו ספרה הראשון של קינסלה היוצא בעברית ובין אותה חברה וביני, נדגמו שניים קודמים, תוך הנאה בסיסית, קלילות מחשבה וחוויה חיובית בעיקרה.
הפעם לצערי, הסיפור מעט שונה.

למה ככה?
"זה קרה ביער. איש לא ראה את זה. אז האם זה באמת קרה?"

מדובר בסיפור בסגנון קומדיה של טעויות, שמתחיל נמוך ומתדרדר אל תהומות לא יאומנו של טראש על גבול המביש. בהתאם, דמויות שנטו להתפתח בתחילתו, מתגלות עם סיומו כניצולות מסחרור מקרי, שקשר בינו ובין הגיון או עלילה נטולת חורים, מקרי בהחלט.

הדמות הראשית מתוארת כפיזיוטרפיסטית נטולת הערכה עצמית שמצויידת בארוס מסתורי ובאיש עסקים קצר רוח, שמסובב את העלילה.
נשמע כמו התחלה של בדיחה רעה?
אכן כך.

מנגנון התקדמות העלילה של 'מה המספר שלך?' פועל כמו סרט אמריקאי 'קלולס סטייל', מהזן שיביא אותנו להתבייש בעצמנו על אבדן שעתיים מהחיים, כמו גם על ניתוק המוח וביטול כל בקרה עצמית כחלק מחוויית הקריאה.

"אני יותר מדי היפרית." ואני נוטה לעלפון על רקע חוסר עניין מוחי.

איך זה קרה לנו?
פניה לקוראים, ציטוטים מיותרים מהזן שלא מקדם את העלילה, דיאלוגים שטוחים נטולי סימני פיסוק וחזרתיות משמימה-מעיקה, הם רק חלק מהממתקים שמוגשים כאן לרוב.
הכל, כי קינסלה מגישה כאן, לצערי, ספר פופוליסטי-מתנחמד, שלמרות שהסיפור עליו הוא מושתת קליל עד חמוד לעתים, הוא מתהדר בעיקר במגוון דרכים ירודות עד מעייפות, מהזן הקשה לבליעה.

וזה לא שהיו לי דרישות גדולות. כפי שכבר ציינתי, לפתיחת הספר הזה קדם רצון למצוא יצירה קלילה, רומנטית ו'חמודה' ביסודה. כזו שתספק חמימות לב קלילה, ללא כאב הלב שבלהיפרד מתאי המוח בהם לא נעשה שימוש הולם בעת הקריאה.
אבל כמו שכבר כתבתי, לא כך קרה ונראה שניסיונה זה של קינסלה העלה עובש לעוס ומיותר.

"הוא שלח לי לב של אהבה." אני פחות.

בקיצור, עם סיום הקריאה ארזתי את תאי המוח הנותרים בתקווה למצוא ספרות מועילה יותר (או פשוט ספרות).

"בחיים לא הרגשתי כל כך טיפשה." היו עוד כמה פעמים, אבל בגדול, זה נכון גם לגבי.
לסקירות נוספות https://misskipod.blogspot.com/

פופי מתארסת למגנוס ומקבלת טבעת יקרת ערך. הטבעת הולכת לאיבוד ותוך כדי כך נגנב לה גם הטלפון. פופי מוצאת טלפון אחר שנזרק ושייך לעוזרת אישית של סאם.
מכאן פופי מתנהלת עם הטלפון בין ענייניה האישיים לבין זה שהיא לוקחת על עצמה לענות להודעות שנשלחות לסאם.
הספר הוא דרמה, אקשן, קומדיה של טעויות וגם רומנטיקה. הספר זורם כמו רכבת שדים ואי אפשר הגיד שלא נהניתי . אבל מרבית ההתרחשויות הן אבסורדיות.
סה"כ זה סביר.

כמו שאר הספרים של סופי קינסלה - מדובר בספר חמוד, קיטשי וכייפי.
כזה שגמעתי באחר צהריים אחד בכיף.
שטותי, מצחיק לעיתים, מחמם את הלב.
מלמד איך החיים שלנו נמצאים בתוך הנייד שלנו ומה קורה שהנייד נגנב... עוסק גם בזוגיות, יחסי עבודה וחברות.
מעורר קצת מחשבות.
אבל אם בא לכם ספר כייפי. זה הספר.

את סופי קינסלה הכרתי בספר הראשון שלה שתורגם לעברית "החיים (הלא) כל כך מושלמים שלי" והתאהבתי בשנינות ובפשטות שבכתיבה. הומור בריטי זה לגמרי אני!

גילוי נאות: הטלפון שלי הוא החיים שלי כי אני מנהלת ומתנהלת בכל דרכו כך שהכותר הזה קרץ לי ומהר!

מסתבר שזה המצב גם עבור פופי וויאט, פיזיותרפיסטית העתידה להינשא לבחיר ליבה המושלם, מגנוס. במהלך פגישה עם מתכננת החתונות שלה, רצה הגורל שיתקיים תרגיל כיבוי אש בבית המלון בו השתיים נפגשו. התוצאה: טבעת האירוסין היקרה שלה הולכת לאיבוד והטלפון שלה נגנב! (אני הייתי מתה במקום!!!)

אכולת חרדות ופחדים מתגובת הארוס שלה ומשפחתו כשידעו שטבעת הברקת שהיא חלק מירושה משפחתית שמגנוס נתן לפופי אבדה, היא משגעת את כל צוות הבית מלון כדי שימצאו את הטבעת שלה. הבעיה שאין לה טלפון ואין איך להשיג אותה. בעודה משוטטת ומפוחדת בבית מלון, היא מוצאת טלפון נייד זרוק בפח אשפה.
טוב, זרקו אותו אז לא צריכים אותו, נכון?
היא יכולה לקחת אותו לתקופה קצרה עד שיודיעו לה שמצאו את הטבעת, נכון?
שום דבר רע לא יקרה בגלל זה, נכון?

ובכן, שאיש העסקים סם רוקסטון רוצה אותו בחזרה כי הטלפון שייך לחברה בה הוא עובד והוא היה ברשותה של העוזרת האישית שלו. פופי המבוהלת מסרבת להחזיר אותו כי היא מחכה לבשורה שתציל את עורה, שמצאו את הטבעת. סם בחרדות כי הוא זקוק למיילים ולהודעות שלו וכי הטלפון מכיל דברים הקשורים בעבודה!

פופי משכנעת אותו להשאיר את הטלפון ברשותה תוך התחייבות שהיא מעבירה אליו הכל! באופן בלתי סביר (ובלתי אמין במציאות) סם מסכים ומכאן מתחיל הבלגן והכיף.

הסיפור מסופר בגוף ראשון מנקודת מבטה של פופי. הכתיבה נהדרה, קולחת, זורמת ומשעשעת ברמות. לא אחת מצאתי את עצמי צוחקת בקול ופעמים גם מגחכת ובמשך הקריאה, חיוך התנוסס קבוע על פניי.

זה היה פשוט חמוד לראות כיצד שני אנשים מתחברים ומכירים אחד את השני דרך חשיפה לתכנים בטלפון שלהם והתכתבויות אחד עם השני. הטלפון של אדם יכול ללמד אותך הרבה על אופיו, תחומי העניין שלו וכיצד הוא פועל וחושב. במקרה של פופי וסם, כשהחתונה במרחק שבוע, הרגשות המתעוררים וצפים פשוט שבו אותי. תוסיפו את הערות השוליים הקורעות של פופי ומתקבל סיפור מרגש ברמות!

לעולם אל תניחו למישהו לגרום לכם להרגיש נחותים רק כי תחומי הענין שלכם שונים! כל אדם הוא יחיד ומיוחד בדרכו שלו. לכל אחת מגיעה טבעת משלה שנבחרה בקפידה ובמחשבה ייחודית עבורה ובעיקר, לכולנו מגיע שיאהבו אותנו בדיוק כמו שאנחנו.

ממליצה לקרוא, לחייך, להתרגש ולהתאהב.

ספר מושלם בכל קנה מידה אפשרי!
פופי היא צעירה פיזיותרפיסטית מאורסת, הסיפור מתחיל בכך שפופי מאבדת את טבעת האירוסין הסופר יקרה שהארוס שלה נתן לה. טבעת ברקת שעוברת דורות במשפחה. ואם זה לא מספיק, הפלאפון שלה נחטף ממנה ע"י שודד עם אופנוע. פופי אובדת עצות, היא ביקשה מכל עובדי המלון שבה הטבעת אבדה להתקשר למספר שלה אבל הפלאפון שלה נשדד. היא מוצאת פלאפון בפח שמסתבר שהיה שייך לעוזרת אישית של בחור בשם סאם... משם העלילה מתחילה להסבך ולהתפלפל.
הסיפור הצחיק אותי ממש בקול! כרגיל סופי קינסלה עושה עבודה נפלאה, וכמו תמיד בא לי להיות החברה הכי טובה של הדמות הראשית.
מומלץ בחום רב. ספר רומנטי, מצחיק ואני חותמת שכל הבנות יתאהבו בגיבור.

בקצרה: ספר מתוק! אחרי שצולחים את 40 העמודים הראשונים נשאבים לתוכו ואי אפשר להניח מהיד.
אין ספק שחשתי חוסר נוחות קלה בשלב התיאורים על איבוד הטבעת ובעיקר על איבוד הטלפון הנייד (שבואו נודה בזה, אנחנו כבר לא יכולים בלעדיו..)
הרעיון גאוני, העלילה מתפתחת, יש רמזים קלים לאורך הספר למה שיבוא בהמשך וקשה שלא להתאהב בפופי ובמצבים המגוחכים שהיא נקלעת אליהם.
צחקתי בקול, התעצבתי על חוסר היכולת שלה לראות את האמת, רציתי שהעלילה תתקדם קצת יותר מהר (וזה למה ה-4 כוכבים) אבל בסופו של דבר- סיימתי עם הספר עם חיוך ענקי מרוח על הפנים.
לכו לקרוא, זה ממתק אמיתי!