(אני כותבת את זה כאן, אך הכוונה לשלושת הספרים הראשונים+ זה ככל הנראה מכיל ספוילרים)
טוב אז נתחיל בזה שלא הייתי קוראת לזה ספר פנטזיה.
אני לא יודעת מי היה קורא אותו בשביל הפנטזיה כי לדעתי הפנטזיה בו ממש גרועה ולא מקורית כלל- ערפדים, אנשי זאב וכו'.. כל הסיפור החיצוני בנוי גרוע, משעמם וכלכך גנרי (טוב אולי גם הפנימי אבל על זה נדבר אחר כך); מפלצות חוטפות את האמא בלה בלה בלה הילדה גילתה שיש לה כוחות להלהלהלהלה מצילה את כולם עם החברים החדשים המגניבים שלה. פשוט כלכך עלוב וגנרי.
ועכשיו לסיבה האמיתית שאנשים קוראים את הספר (אנשים באמת קוראים אותו? סבורני כי רק בנות 12): ג'ייס וקליירי ('וואו איזה מושלמיםם'- לא.)
הסיבה היחידה שאנשים ממשיכים לקרוא את הספר הזה זה כדי לראות מה יהיה איתם בסוף- הסיפור החיצוני פשוט לא מעניין וגם לא השקיעו בו- כי רצו למשוך קוראים בצורה אחרת.
נוסיף גם את זה שמההתחלה היה ממש ברור שיהיה את משולש סיימון-ג'ייס-קליירי. כלכך צפוי ולא מפתיע.
כל הסיפור נבנה על זה כמובן, ואחרי שסוף סוף נפטרים מהעלוקה הזאת שנקראית סיימון (מי לא ייחל שפעם אחת הוא ימות באמת??) אז יש את הקטע של ג'ייס-קליירי; 'אוי אסור, מה נעשה. אוי אני מעמיד/ה פנים ולא מבין/ה את האמת גם אחרי שאמרו לי אותה בפנים' וכו' וכו'.
וזו בדיוק הסיבה שרוב הקוראים עוצרים ממש פה, אחרי הספר השלישי שבו כל הבעיות נפתרו והם לא אחים בכלל (גם כן היה צפוי) ואיזה כיף ולה לה לה.
אז מי בכלל ירצה להמשיך את הסדרה הזאת שסוף סוף נגמרה?? סוף סוף אפשר להיפטר מהספר הפתטי הזה
(ובבושה רבה אני מוסיפה- שלא הצלחנו להפסיק לקרוא למרות הפתטיות)
אז לסיכום- אין ספק שקסנדרה יודעת איך למשוך נוער, אבל בעלילה ופנטזיה- מסופקני כי היא חידשה משהו או יודעת דבר או שניים בנושא.
(אני יודעת שכתבתי את זה טיפה מבולגן, ושככל הנראה זו ביקורת די גרועה- אבל היי, פעם ראשונה)









