אלף ארבע מאות עשרים ותשעה מתעניינים בספר, אבל אף אחד לא מצא אותו או קרא אותו או טרח לכתוב עליו סקירה. אז שתדעו לכם שזה ספר שטותיניקי וחמוד. הוא כאילו מדע בדיוני, כי כתוב בו על כוכב אחר, ועל חייזרים נמוכים בעלי עין אחת ואנטנות, וגם על עתידנות והמצאות. אבל הוא בעיקר פלטפורמה לבדיחות הפרטיות של אבי סגל.

קודו התעורר באמצע הלילה ומיד גילה שישן רק שלוש דקות וחצי

מה קורה בו? יש בו כוכב בשם גולבק. לכוכב יש מלך, אכזר למדי, ולמלך יש בן, קודו. יום אחד קודו פוגש יצור מוזר, הוא איתמר, שיצא בחללית האישית שלו מכדור הארץ רגע לפני שהתפוצץ, ונחת על הכוכב. כמו כן יש טדלין, בת יערות פראית, שמלך גולבק הרג את שני הוריה, והיא נותרה לבדה, וגם נעמי בראל, מעצבת אופנה ואימו של איתמר.

*"מה שאלת?" אמרה טדלין בפיזור נפש, "הפרק הקודם הסתיים לנו פתאום, ואיבדתי ריכוז".

כי הספר הזה לא התחיל כספר, אלא כסיפור פורסם בהמשכים בעיתון "אותיות". ספרות מופת כבר נכתבה ככה, דיקנס וכל זה, ובכל זאת לספרות הנכתבת ככה יש לא מעט חסרונות. אחד מהם הוא שהסיפור לא ממש תוכנן מראש, ולכן מגיעות תפניות מוזרות בעלילה. חסרון נוסף הוא הצורך להזכיר לקוראים את מה שהם קראו לפני שבועיים או חודש. לא משנה, עדיין כל פרק עומד בפני עצמו ומהנה, והעלילה עומדת באי אלה קריטריונים של חוט קוהרנטי.

פרק 21: בחדר העבודה של מרלוק. או: לא כל כותרות המשנה מתחילות במילה 'כל'

וכמובן שמשפט כזה מחייב בדיקה. ואכן, לכל פרק כותרת משנה, ואכן לא כולן מתחילות בכל. עובדה: כותרת המשנה של פרק 21 מתחילה במילה "לא". כל השאר מתחילות במילה "כל", כולל זו של פרק 23 שמתחילה במילה call. אה, וגם הכותרת של פרק 26. וזה נחמד, הדבר הזה, בעיקר כי זו מטרת הספר: להיות בידור קליל ומצחיק, ובזה היא מצליחה.

פרק 26: גילוי מפתיע. או: מק אורלנג פשוזנה לרוטגלץ רטק (התרגומון נפל לנו)

בטוח תהיתם איך יצורים משני כוכבים זרים מצליחים לתקשר ביניהם. אז יש תרגומון, שיוצר קצת בעיות כי הוא נבנה בהתאם לראש האנושי השומע באוזניים ומכוסה פרווה, כלומר שיער. והוא לא כל כך מותאם לראש הגולבקי הקרח והשומע באנטנות. והוא גם נוטה להתקלקל וכך לייצר עוד בדיחות. מעבר לזה אין הרבה מדע, בדיוני, או לא, בספר. והכי חשוב:

כל מלך בא יומו, חוץ ממלכת אנגליה שחיה לנצח

וכדי לדעת איך גרמו איתמר ונעמי, קודו וטדלין למהפכה בגולבק - תצטרכו לקרוא את הספר.