בדרך כלל הז'אנר שאני אוהבת זה פנטזיה-מותחנים-דרמה. אפילו קצת קיטשיות (לא כולל ערפדים, אנשי זאב, אשמת הכוכבים ואל-מוות). לאחרונה הייתי קוראת הרבה מותחנים וקצת פחות ספרי פנטזיה.
ואז זה קרה...
קראתי ביקורת של מישהי (לא זוכרת מי) על ספר מסוים של נורה רוברטס. השם כבר גירה אותי - ''מכשפה אפלה''. החלטתי שאחפש אותו בספריה העירונית.
כל יום שישי אני קמה כשאף אחד לא בבית, מנקה ומבשלת והולכת לספריה העירונית למלא את המצברים השבועיים של הספרים. אני לא מספיקה לקרוא הכול במהלך השבוע בגלל הלימודים. לכן אני משאילה כמות של ספרים (הכי הרבה זה 9), קוראת בשבת בין ספר ל-2, קוראת במהלך השבוע ספר נוסף. ביום שישי אני מחזירה שלושה ספרים ולוקחת שלושה. וכך אני מבוטחת בספרים שעוד לא קראתי. שלא יווצר מצב שיש ספרים שאת כולם קראתי. בשביל זה אני גם קונה ספרים חצי קרועים מהעגלה שליד דלת הספריה - כל הספרים הם 5 שקלים. אבל כל עוד יש מילים אפשר לקרוא.
וכך, הלכתי לספריה וגיליתי שלושה מדפים שלמים של נורה רוברטס. ואז גיליתי גם שהיא כותבת ז'אנר אימה.
יש לציין שאני אוהבת מאוד סרטי אימה אבל אף פעם לא קראתי אימה. חשבתי שיהיה מעניין. הרי כל העניין בסרט הוליוודי של אימה זה האפקטים - צלילים, פרצופים מופיעים, משחקים סדיסטיים בין אור וצל. אז מה יהיה בספר?
השאלתי ספר (יותר מאוחר גיליתי שהוא ספר ראשון בטרילוגיה - והתגלית הזאת הובילה לזה שכמעט כל הספרים של רוברטס הם טרילוגיות).
סיימתי את הספר הזה בשבת והשתוקקתי לעוד.
אבל לא היה לי את שני הספרים האחרים בגלל שבמוצ''ש אני נוסעת ללימודים.
הספר מדבר על מעשה של שלושה ילדים חברים מלידה - הם נולדו באותו היום ב-7 ביולי. ביום הולדתם העשירי הם כורתים ברית אחים בדם באבן הפגאנית העתיקה שביער. ברגע שדמם של השלושה נחתם על גבי האבן, משתחרר שד מרושע מכלאו וגורם לרוע להתפשט בעיירה הוקינס הולו למשך שבעה ימים בכל שבע שנים. עם זאת, כל החבורות והצלקות שלהם נעלמים והם לעולם לא חולים או שוברים עצמות יותר.
בכל שבע שנים העיירה הייתה נתקפת ברוע. הרוע של האנשים היה יוצר מתוכם ומעשי אלימות היו מתגברים והולכים. לאחר השבעה, אנשי הולו לא זכרו או טשטשו את האירועים - כאילו מעולם לא קרה, או קרה לפני מאות שנים.
עכשיו, 21 שנים לאחר שחרור השד. לפני הפעם הרביעית השד חזק יותר. שלושת הילדים שעכשיו הם גברים: גייג' - הילד היתום המוכה, כיילב - הילד ממעמד הביניים ופוקס - הילד ההיפי, מתאחדים שוב כשכוחות הרוע מנסים להשתלט לפני השבעה ולהטיל את אימתו.
אך הפעם הכול שונה. לא רק שהרוע מתחזק ומתגבר, אלא ששלוש נשים נמשכות באופן מסתורי להוקינס הולו ומסוגלות לראות את הרוע. ביניהן לבין הגברים והשד יש קשר מסוים. קשר דם. וביחד הם מנסים למצוא את הכוח לגבור על השד, שלפי כל הסימנים, השנה הוא יחריב את הכול.
שלושת הנשים הן: קין - אישה חטובה ויפה, סופרת שכותבת על עיירות רפאים. ליילה - הניו-יורקית הביישנית וסיביל - חברתה הטובה של קין בעלת שורשים צועניים.
בספר הזה רואים את ההתקרבות של קין אל כייל וכוח אהבתם.
כל זוג חולק את אותו כישרון: קין וכייל חולקים את יכולת הראייה לעבר, ליילה ופוקס את כוח הראייה להווה וסיביל וגייג' חולקים את הראיה בעתיד.
יחד הם עוברים מחזות אימה, פחד, אהבה וחברות קרובה.

ספר מדהים ומומלץ גם למי שלא אוהב את הז'אנר הזה.
שרה :)