זו לי הפעם השנייה שאני קורא ספר זה, משום מה (למרות שאין מקרה בחיים), נטלתי אותו מאחד ממדפיי הספרים והתחלתי קורא בו. הספר נפתח במשפט בו נכתב: "זה סיפור על עוול קשה שנעשה לאדם. העוול ל אתוקן, גם לא יוכל להיתקן, כי האיש אינו בחיים עוד". למרבה האירוניה והצער גם אהרון מגד אינו בין החיים יותר.
הספר מספר את סיפורו של עיתונאי, אשר פרש לגימלאות, ומתחיל בכתיבת ספר על יעקב לוינשטיין, או בשם העט 'אסף הגואל', אשר כתב פואמה אחת שנתפרסמה בשם 'בקעת הירח', ופואמה אחרת שלו, 'עד שילה', לא פורסמה אך נשלחה לעורך העיתון בו עבד אתו עיתונאי ולמעשה אותו עורך פירסם פואמה הדומה מאוד ל 'עד שילה' ולמעשה עשה גניבה ספרותית.
הספר נכתב בגוף ראשון כאשר העיתונאי הותיק מתחיל לכתוב על העוול שנעשה, מתחיל לחקור זאת, מתקרב לדמויות הקרובות והלא קרובות בחייו של יעקב לוינשטיין, דמויות שאפפו אותו בחייו, נעשה חלק מיעקב לוינשטיין, מתקרב לאשתו, וכמו בלש בורר ותר אחר האמת (אם יש כזו בכלל).
הקריאה העלתה בי מספר נושאים והתייחסויות:
המילייה הספרותית - את מי מקבלים אל תוך מילייה זו, איך מקבלים, את מי מותירים בחוץ. של ביקורת זו. ביקורת שנכתבת על ספר, מה משמעותומה עושים עם כתבי היד, ההתייחסות לכתבי יד, מי קורא את כתבי היד, מי מחליט מה יפורסם ומה לא, ומה עושים לאחר מכן, האם מחזירים את כתבי הידי לשולחיהם. השימוש הלא נכון והאפשרות לשימוש לא נכון בכתבי יד.
נושא שעלה רבות בספריו של מגד, אשר כתב על ביקורת ספרותית, על קבלה ואי קבלה. ייתכן ואפילו יותר מייתכן כי מדובר על ההשפעה בחייו שלו הוא.
יחסים בינאישיים - הקרבה וההתרחקות, ההזדהות, המורכבות, אהבה, שנאה, קנאה, פיתולים, פיתויים, רב גוניות, מעגליות, דמות עגולה ודמות שטוחה. דבר שהמספר נחשף אליו יותר ויותר ככל שהוא מתקרב לחייו ולדמותו של יעקב לוינשטיין.
שליטה בחיים - יעקב לוינשטיין התאבד, אשתו של המספר, עפרה, מתה מוות טראגי, וכתב היד של יעקב לוינשטיין יצא מכלל שליטה. עד כמה יש לנו שליטה בחיים. עד כמה השליטה בחיים היא שלנו, על מה ועל מי יש לנו שליטה. ההשתלשלות של אירועים, ממעשה אחד שאנחנו עושים אשר יכול להשפיע על הסובבים אותנו. אשליית השליטה.
זהו סיפור אנושי על אדם שטרף נפשו בכפו, נותר בשולי החיים. סיפור על מורכבות נפשו של אדם, אשר בסוף חייו בילה בבית חולים בריאות הנפש.
ייתכן כי הסיפור אומר לנו משהו אוניברסאלי, על הילחמות בביורקרטיה, על אטימות של אנשים, על טוב ליבם של אנשים, על אדם בודד למול מערכת, על אהבה ואחזקה של אהבה. סוף הסיפור מעט אכזב ואפשר לומר כי תם ולא נשלם.
![רובינזון קרוזו [מהדורת 2006]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers95/956605.jpg)
