אז אתמול סיימתי את הספר הזה,
שמספר על שתי אחיות, מאותו אב שבמשך השנים שמרו על דיסטנס אחת מהשנייה,
אחת קרירה, אסופה ומאופקת, רווקה בת 39 נושקת ל40,
משתפת במסע החיפוש, המתיש והמעייף אחר האחד שלה וגם- רוצה מאוד להיות כבר אמא.
השנייה חמה, חברותית, לבבית ומרצה מדי. וכבר עשור עם אותו בן זוג, כבר רוצה להתפקע מרוב המתנה להצעת נישואין שמתמהמהת.
אחת דקת גזרה, צלמת.
השנייה עגלגלה וחובבת בגדי וינטג' וחצאיות עם הדפסים.
אבל אחרי שנים של ריחוק משהו משתנה,
כל אחת חווה משבר בעולמה שלה,
ושני המשברים מאחדים בין העולמות.
שתיהן מגלות את הקסם והיופי שבשנייה והופכות לאחיות- חברות אמת.
וגם משתנות, ומבינות שאי אפשר תמיד לשמור על המציאות כמו שהיא, או להקפיא אותה.
לפעמים הכאב מוליד משהו אחר- משהו טוב ומרפא,
ופוקח את העיניים לדברים שהן לא ראו קודם.

הרעיון של העלילה ממש טוב ונכון
אבל הספר קצת מרוח מדי לטעמי, הרבה פעמים חיכיתי כבר להגיע ל"בשר" האמיתי, להתקדמות העלילה. אבל הסופרת בנחת רוח, לוקחת את הזמן ולא ממהרת לשום מקום. (כאילו על כל עמוד היא קיבלה תשלום נוסף)
בכל זאת, סיימתי אותו. והוא ממש מתוק וחמוד, רומן רומנטי כזה. (בדיוק מה שאני אוהבת:) אבל היה יכול להיות יותר מדויק וממוקד.

הספר הזה הוא כמו לצאת לחופשה-
הנוף המיוחד, השקט והאוויר הצח עוטפים אותך.
וריחות המאפים שהגיבורה אופה- משכרים אותך.
פלורה היא סקוטית, השיער שלה כמעט לבן מרוב שהוא בהיר, והיא עובדת במשרד עורכי דין בתפקיד זוטר בלונדון- עיר ללא הפסקה.
היא מאוהבת קשות בבוס שלה (שהעיף בה חצי מביט בריאיון עבודה ומאז לא נוצר ביניהם קשר) כבר שנים. אבל יום אחד פלורה נקראת, במסגרת עבודתה,
לחזור לאי הולדתה מיור כדי לעזור ללקוח עשיר של המשרד להשיג את מבוקשו.
פלורה בהתחלה מתנגדת בכל כוחה, התסכול והחוסר רצון שלה לנסוע לשם יוצאים מכל תא בגופה ואם זה לא מספיק היא צריכה לקבל את פני הבוס שלה, הגבר הטיפוסי (יוצא רק עם דוגמניות, מעניין אותו רק כסף או הצלחה קרייריסטית והוא לא רואה ממטר את כל שאר הדברים בחייו) אבל לאט לאט, החזרה לבית ילדותה, לאחיה ולאביה
ההתעסקות במה שהיא באמת אוהבת ומסב לה עונג- גורם לה להירגע, להיפתח ולהתחיל להנות מהדרך. דרך שתוביל אותה לפלורה שלא ידעה שהיא איבדה.
היא מוצאת את עצמה אופה ומבשלת לכולם, פותחת בית קפה קטן (ליד הים) וחוזרת לדברים שממזמן הדחיקה לבוידעם.
היא מתחילה לפרוח, הצבע הוורוד חוזר ללחייה, השקט והרוגע לעומת לונדון הגועשת משרים עליה רוגע מפתיע
והאוויר הצח פותח לה את הנשמה.
גם אם נראה שהסיפור הולך לכיוון צפוי אני חושבת שהסופרת דווקא הצליחה להפתיע
אם כי הייתי שמחה שהסוף היה ארוך יותר ומפורט יותר. ולא כתוב על פני שני עמודים בלבד, אחרי שחיכינו לו כל כך הרבה.
ספר נהדר ומעורר מחשבה.

ספר מושלם בכל קנה מידה אפשרי!
פופי היא צעירה פיזיותרפיסטית מאורסת, הסיפור מתחיל בכך שפופי מאבדת את טבעת האירוסין הסופר יקרה שהארוס שלה נתן לה. טבעת ברקת שעוברת דורות במשפחה. ואם זה לא מספיק, הפלאפון שלה נחטף ממנה ע"י שודד עם אופנוע. פופי אובדת עצות, היא ביקשה מכל עובדי המלון שבה הטבעת אבדה להתקשר למספר שלה אבל הפלאפון שלה נשדד. היא מוצאת פלאפון בפח שמסתבר שהיה שייך לעוזרת אישית של בחור בשם סאם... משם העלילה מתחילה להסבך ולהתפלפל.
הסיפור הצחיק אותי ממש בקול! כרגיל סופי קינסלה עושה עבודה נפלאה, וכמו תמיד בא לי להיות החברה הכי טובה של הדמות הראשית.
מומלץ בחום רב. ספר רומנטי, מצחיק ואני חותמת שכל הבנות יתאהבו בגיבור.

סופי קינסלה היא הסופרת היחידה שיכולה לגרום לי לצחוק בקול בספרים שלה.
יש לה יכולת ומתנה נדירה!
היא מצחיקה בדברים קטנים, לא צפויים, ומיטיבה כל כך לתאר את הסיטואציה שהספר שלה באופן מיידי משפרים את מצב הרוח.
הגיבורה- אמה- טסה לטיסת עבודה קצרה (וראשונה) ויש לה פחד טיסות. ברגע מפחיד במיוחד שבו המטוס מיטלטל היא מגלה את כל סודותיה לגבר שיושב לצידה.
לאחר הטיסה כל אחד פונה לדרכו, ואמה חוזרת לעבודה בתאגיד "פנת'ר" המייסד של החברה מגיע לבקר במשרדי החברה בלונדון איפה שאמה עובדת
רק שלמרבה האימה היא מגלה שזה הגבר מהמטוס- לו היא גילתה את כל סודותיה הקטנים והאישיים ביותר.
העלילה מוצלחת! זורמת וכיפית. סופי קינסלה אני מודה לאלוקים עלייך. מחכה לראות עוד ספרים של הכותבת.

הרעיון של הספר הוא מרתק ומיוחד, ועם זאת משהו בהתחלה עד האמצע של הספר לא הסתדר לי. הכניסו דמויות חדשות ללא כל הקדמה או הסבר לעלילה ופשוט נתנו לקורא "לזרום" עם המצב. היה יותר נוח להתחיל כל פרק מנקודת מבט של כל דמות ולהבין לאט לאט איך היא מתקשרת לעלילה. משהו שם היה מבולגן. אבל מאמצע הספר בערך כבר מכירים את כל הדמויות והעלילה זורמת
הדמות הראשית (מיה) מהממת! אישה יפה וטובה עם סטייל להתאהב בו שעובדת בחברת "פאש" ונותנת שמות לבגדים באתר, היא מאוד אוהבת את העבודה שלה עד שמחליפים לה מנהלת ואז הדברים משתנים.
כל בוקר בנסיעתה ברכבת היא מבחינה בגבר יפה, מיוחד ושקט, ומרגישה שהיא מצאה את הבית שלה. היא משאירה לו פתק אישי ממנה
ומשם העלילה מתגלגלת.
אהבתי את הספר מאוד למרות שמרגישים שהוא קצת בוסרי מבחינת כתיבתו. מחכה לראות עוד מפרי ידיה של הסופרת

ספר מ-ע-ו-ל-ה! לא הנחתי מהיד כל השבת עד שסיימתי.
בניגוד לספר השני שפחות אהבתי, כאן, ג'וג'ו מויס שוב עולה על הסוס ובעיניי הוא משתווה לספר הראשון בהחלט.
אחרי הרבה חיפוש, נתינה, ויתור וטיפול באחרים, לואיזה סוף סוף מבינה מה מתאים לה ומה נכון בשבילה.
גם אם היא צריכה שאחרים יראו לה את זה.
אהבתי את החשיבה המקורית של הכותבת, שבניגוד למה שהיינו אמורים לחשוב, מפתיעה בעלילה ומנווטת אותה בחוכמה ובצורה מפתיעה.
אחד הטובים של מויס.

ספר מ-ע-ו-ל-ה! העיף לי את הראש, לא יכולתי להפסיק לקרוא מהרגע שהתחלתי!
הדמות הראשית כ"כ שונה בנוף של סדרות כמו 50 גוונים ואהבה בסמטת אנאערף.
היא צבעונית, היא שמחה, היא תוססת, היא חיה, והיא לא במידה 34.
ספר עם ערך מוסף לחיים
עם חברות אמיתית ואהבה אמיתית!

טיפי וליאון חולקים את אותה דירה, ואפילו את אותה מיטה אבל הם מעולם לא נפגשו,
עד אז הם משאירים אחד לשנייה פתקים בכל רחבי הבית. כשטיפי קולטת שליאון קצת מדוכדך
היא משאירה לו עוגות שאפתה.
בפתקיה הארוכים והמשתפכים ליאון נכנס לעולמה של טיפי יותר ויותר. אבל הוא יודע שהיא לא יפה, כי החברה שלו כינתה אותה "גדולה מהחיים"
יום אחד הם נפגשים- לגמרי בטעות- בסיטואציה מביכה במיוחד
מה יקרה משם?

עידית נשואה לחלימי ואמא לילדה קטנה, עוקרת את מגוריה ממרכז הארץ
אל הצפון הרחוק, מנסה לתלוש את בעלה רודף הנשים, מרומן סוחף מדי לטעמה. הם הסכימו על נישואים פתוחים, רק שהיא לא בדיוק מימשה את הצד שלה בהסכם.
רק נתנה לו לממש את שלו עד שהבינה כי בעלה נקשר חזק מדי אל נעמה, שעובדת איתו באותו עיתון. ועידית, שאוהבת את חלימי באמת ובתמים, ורוצה בטוב משפחה, מחליטה לעצור את הרכבת הדוהרת הזאת.
החיים בצפון שקטים ורגועים, למרות שעידית בטוחה מדי פעם שחלימי ממשיך במעשיו מאחורי גבה (לא נותן לה להתקרב לפלאפון שלו) היא מחליטה להעלים עין ולהמשיך בחייה שלה, בלי התקפי פאניקה וכסיסת ציפורניים.
בסופ"ש אחד, בו הוריה לוקחים את בתם הקטנה אליהם לביביסיטר, היא וחלימי יוצאים להרפתקאה קטנה ביער,
עידית נופלת ומגיעה לתקופה אחרת בזמן, באותו מקום בדיוק
שם היא מוצאת אהבה מסוג אחר,עם ג'נטלמן אמיתי. המראה לה את הערך שלה- אותו שכחה במחול השדים עם חלימי. אהבה שלופתת את ליבה ונותנת לה צוהר בריחה בכל זמן אפשרי.
אהבתי את הסיפור, אי אפשר להניח מהיד,
מאשה יודעת ללחוץ בדיוק על הכפתורים הנכונים כדי לגרום לאישה לרתוח מכעס ולייחל לדירסתו של חלימי ע"י משאית, או משהו גרוע כזה.
אבל את הפיוס והמזור שבסיפור- במקום לפנות אל הכעס והנקמה, היא בוחרת נתיב מילוט ייחודי ומקורי.
אני קוראת לו "נוכריה הגרסה העברית".

ספר נהדר
מדבר בכנות על המציאות בת זמננו על הקנאה האינטסגרמית
על חיי שלמות שהם פייק מוחלט.
ומפתיע מאוד בהתפתחות העלילה
סופי קינסלה תמיד מפתיעה אותי לטובה וכל ספר שלה שאני רואה על המדף אני קוטפת.