שם הספר והקשר שלו לסאבית, לדעתי, עושה לו עוול.
באופן מפתיע, היה מעניין לקרוא. לסאבית ממש לא התחברתי והסיפור שלה היה מיותר בעיני.
הסיפור של נתניאל, דום, הוא רומן רומנטי.
הוא מתאהב, חולם עליה, היא בלתי מושגת, ואז מגיעה אליו והוא, בגלל רגשותיו, עושה בקשר איתה את כל הטעויות האפשריות.
אז נכון שיש בספר ארוטיקה רבה וסקס שיכול לזעזע, אבל לדעתי העיקר הוא השינוי, הדרך, שעובר הגיבור.
בספר סאבית אביגיל לא עשתה הרבה מעבר להתמסרות, מוגזמת בעיני. היא התחילה וסיימה פחות או יותר באותו מקום, בלי הרבה לבטים.
ספר זה, כאמור, הוא רומן רומנטי, זה שמסופר על ידי גבר חזק, רגיש, דומיננטי ואובד.
אובד ומוצא.