"מה זאת אהבה?". זו שאלה כזו מוזרה, קשה, מבלבלת אשר רבים וטובים מאיתנו ניסו לא פעם לענות עליה - ולתחושתי בהצלחה חלקית בלבד. כשהתחלתי לקרוא את הספר, הבנתי מהר מאוד שהוא איננו מתיימר לספק לקורא/ת תשובה חצי תשובה על שאלה אימתנית זו, אלא להעניק לנו טעימה משלל תתי נושאים העוסקים בכך.
כתיבתו הסוחפת של יובל והניתוחים הפסיכולוגים המעולים שאבו אותי לכל סיפור מחדש, ואני מרגיש שמצד אחד למדתי להכיר שמונה אנשים נפלאים ומורכבים, ומצד שני להצליח לפתח את תפיסתי בכל מיני רבדים, ואולי להצליח להבין טיפה יותר כיצד אני מרגיש וחושב על "אהבה".

אנקדוטה קטנה שלקחתי בפרק השמיני (אשר עוסק בבגידה) - בפרק זה מספר לנו יובל כי מקור המילה החלטה (decide) היא מהמילה הלטינית שפירושה לחתוך/לקטוע (כמו לדוגמה המילה suicide - התאבדות). האטימולוגיה הזו מעניינת בעיני יובל (ובעיניי) מכיוון שהיא מדגישה את החשיבות של הויתור שישנו בכל החלטה שאנחנו מקבלים על עצמינו, ולפעמים נצטרך לדעת "לחתוך" באומץ רב את הדברים אשר עוצרים אותנו בחיים.

ספר מקסים.
לאלו ביננו שקוראים בעיקר עיוני, ולא הבינו את הטוב שבסיפורת, יורם מגיש ספר עם תובנות עיוניות בתוך סיפורת טיפולים מרתקת, מרגשת כלכך ומתחברת לקורא.

אני מוכנה לעשות עם כולכם התערבות:
כנסו לחדר של פסיכולוג או פסיכיאטר וחפשו את הספר "סערת נפש" שם. אני מבטיחה שתמצאו אותו בתוך שניות.
אין פסיכולוג או פסיכיאטר שמכבד את עצמו ואין לו את הספר הזה. יש לזה סיבה מוצדקת מאוד: הוא מדבר על תופעה שגודלת וגוברת בכל שנה שנה (מחלות והפרעות נפש) בשפה פשוטה יחסית, עם הסברים פסיכולוגים וביולוגים וסיפורים כובשים; לא צריך יותר מזה.
אני חושבת שסערת נפש זה ספר מיוחד שהקונספט שלו מתאים רק לו.

מה זאת אהבה בנוי על אותו קונספט ובכך יובל הורס את הספר. לא, הוא כותש את הספר לחתיכות קטנות.
ההסברים המדעיים והפסיכולוגים נמשכים דפים על גבי דפים והסיפורים עצמם, מה שעשה את סערת נפש לספר כל כך מוצלח ולא רק ספר מדעי, הופכים למשניים להסברים עצמם.

אני הצלחתי לגמור אותו אך ורק בגלל שאני מתעניינת בפסיכולוגיה, אך ורק בגלל זה.

בקיצור, תקראו אותו רק אם אתם מתעניינים בפסיכולוגיה ובביולוגיה. אם לא, זה בזבוז זמן מוחלט בשבילכם.

כמה שאהבתי את ספרו של יורם יובל "סערת נפש", ככה התאכזבתי מהספר הזה.
הספר סורק היבטים שונים של אהבה, אך בסופו של דבר קיבלנו קצת מכל דבר וגם הקצת הזה לא חידש לי יותר מידי.
סך הכל, היו כמה פרקים שאהבתי. אולי היו לי ציפיות גדולות מידי מהספר.

מה לא נכתב ומה לא נאמר על אהבה? פרופסור יורם יובל מביא מס' דוגמאות המנסות לגעת בנושא גם מזוית פסיכולוגית ופסיכיאטרית ספר טוב.

אולי פשוט עוד לא הגעתי לגיל המתאים כדי להנות מסוג כזה של ספרים,
אבל הדרך בה הכל היה מנוסך פשוט גרמה לי להפסיק אחרי חצי פרק.
בכל מקרה אנסה שוב עוד כמה שנים=]

אני ממש לא בן אדם שמתעניין בפסיכולוגיה ועדיין מאוד נהנתי מהספר.פשוט פסחתי על הקטעים של הניתוחים של הסיטואציות וקראתי רק את הסיפורים עצמם- מומלץ ביותר גם לקוראים רגילים.

ספרו השני של הפסיכיאטר יורם יובל. שלא כמו הספר הראשון, ספר זה מתרכז בבעיה אחת של אנשים רבים יותר מדי - האהבה.
הספר מתאר מספר מקרים של גברים ונשים המתלבטים לגבי אהבתם - צורות שונות של אהבה, מקובלות יותר ומקובלות פחות.
גם הספר הזה הוא חובה לתלמידי פסיכולוגיה ולאוהבי "בטיפול" (וגם לכאלה שמתעתדים ללכת לטיפול בעצמם).

מרענן את הידע בפסיכולוגיה, מעניין בסיפוריו, הופך את האהבה העיוורת לאהבה פוקחת עין.