"הסדרה הזאת לא היתה הילדות שלי, אבל לחלוטין היתה ראויה להיות."

"כל מה שאמרו על הספר הזה בקושי מגרד את קרסוליו. "

"אלגוריה נפלאה, משעשעת, חדה, נוגעת עד הלב. לויד אלכסנדר התעלה על עצמו בספר הזה."

"גדלתי על הסדרה הזאת. יופי חי. עברית יפהפיה ולא מתיימרת, נובעת מן המקורות; סיפורים שמקימים לתחיה את כל תפארת העבר."

"גם הספר, כשמו, הוא כאילו פשוט וכל כך כל כך לא. שמונים ומשהו עמודים בסך הכל, וקראתי אותו אולי מאה פעם."

"זלדה היא נפש אחות."

"סיפור מופלא על ילדים פרטיזנים, על ילדי מחנות, על איסוף השברים, על תקווה. לו אני שר החינוך, הייתי מכניסה אותו לתכנית החובה."

"שירי רחל. אף מדף לא שלם בלעדיהם."

"נפלא. כמו כל ספר בסדרה."

"סיפור נהדר ומתוק על ידידות בין חמוס וילד. מהספרים שכל כך חבל שלא גדלתי עליהם, ואין ספק שאקריא אותם לילדים שלי."

"סדרת ילדים? ממש ממש לא. הספר הזה הוא ההוכחה. על מקור הרוע, על ההתמודדות איתו ועל איך כולנו היינו מתים לצייר כמו כריס רידל."

"רוע ותקוות וכאב ואהבה כתובים בעברית נפלאה, מסחררת. כל כך שמחה שיש לי עותק, כי בחנויות כבר מזמן אי אפשר למצוא אותו. מקווה בשבילכם שיש בספריה."

"ספר מרתק על יחסינו עם שכנינו מצפון, על בעיות ההסברה שלנו, ובין השורות על אידאליזם וערכים. פטריוט אמיתי ואדם נדיר."

"סוף העולם במכחול עדין ובתיאורים רגישים. אחת האפוקליפסות היפות שקראתי."

"<I>כשבוערת האש במקום אחד שבע שנים בלי הפסק,יוצאת מתוכו בריה ושמה סלמנדרה.</I> ספר (וסדרה) שמציירים את הזוועה של מלחמת העולם בדיוק אכזרי. מטלטל ואיום וכן."

"ספר ילדים נהדר שכל אח גדול יזדהה איתו."

"שירים מעוררי מחשבה, בוטים, מדויקים."

"ספר זכרונות מצחיק עד דמעות על המשפחה המשוגעת של חובב. גם למשפחה שלי מגיע אחד כזה, ואם הייתי חצי מוכשרת ממנו, כבר הייתי מתחילה."

"דירק ג'נטלי הוא בלש הוליסטי, דאגלס אדאמס הוא גאון והספר הזה הוא אחד הספרים השנונים, הנבונים ומעוררי המחשבה שישנם. <I>"בכל הכנות, ריצ'ארד," אמרה, "אני מניחה שתאמר שוב ששכחת. איך יש לך החוצפה לעמוד כאן עם שתי רגליים, זרועות וראש, כאילו היית בן אדם? אפילו אמבת הדיזנטריה היתה מתביישת בהתנהגות כזו. אני מוכנה להתערב איתך, שאפילו הצורה הנחותה ביותר של אמבת הדיזנטריה ממין זכר תגיע בזמן לפגישה על מנת לקחת את החברה שלה לטיול על דופנות הקיבה מדי פעם. אני מקווה שהיה לך ערב מחורבן." "אכן, היה," אמר ריצ'ארד. "לא היית נהנית. היתה שם סוסה בחדר האמבטיה ואת לא סובלת דברים כאלה."</I>"

"שירה עצובה ונוגעת."