<B>חתולה לבנה.
מפעילי הקללות #1.
הולי בלק.
חמישה כוכבים.</B>







ב - י - ק - ו - ר - ת - !


[הביקורת עצמה לא תכיל ספויילרים רבים, <B>אבל</B> אם כן אני אזהיר עליהם מראש.]
{הביקורת הינה מכילה דעות אישיות שלי.}



ז'אנר: Young Adult, פנטזיה (פאראנורמלית, פנטזיה עירונית, קסם).


❄ ❄ ❄

אז דבר ראשון:
שלומות לכם יצורים חיים שבטח לא ידעו שאני עדיין חייה ונושמת.
עבר הרבה זמן מאז שנכנסתי לאתר, שלא לדבר על הפעם האחרונה שכתבתי בה ביקורת.
לא להאמין שלעשות בוק-ריפורט לאנגלית יגרום לי לחזור ולכתוב פה. (תודה משימה מספר 2)

אז עכשיו אחרי שאמרתי לכם שלום, ורובכם בטח לא יודעים מי אני (אני לגמרי בסדר עם זה, אני לא יצור מוכר במיוחד ^^) - ניגש לביקורת החמדמדה שלי XD

❄ ❄ ❄

איפה כדאי לי להתחיל?
יש כל כך הרבה דברים שאפשר לדבר עליהם בספר הזה.
ובכל זאת, אני חושבת שאני אבחר להתחיל בדבר הבולט ביותר לכל מי שרק ראה את הספר – השם שלו. <B>"חתולה לבנה"</B> זה לא שם של ספר שהיה מושך אותי בדרך כלל, שלא לדבר על זה שלא היה לי שמץ של מושג איך הולכת להתנהל עלילה של ספר עם שם כמו זה. אבל כמו שלא שופטים אדם לפי השם שלו, ככה גם לא שופטים ספר לפי השם שלו, או הכריכה שלו, או כל דבר שלא כולל את קריאת הספר עצמו למען האמת.

אז כמו כל יצור חי אוהב ספרים שנכנס לחנות ספרים ומחפש את ההרפתקה הבאה שלו – הרמתי את הספר וקראתי את התקציר שלו.
"קאסל הוא נער יוצא דופן במשפחה של יוצאי דופן", ככה מתחיל התקציר, ואין דרך אחרת לתאר כמה יוצא דופן קאסל בכל מובן אפשרי.

הסיפור מגולל את סיפורו של קאסל שארפ. נער בן 17 שלומד בפנימייה של ילדים שרובם עשירים, אבל הסיפור שלנו לא עוסק בפנימייה הזו.
הוא עוסק בקאסל ובחייו היחודיים.
קאסל הוא בן למשפחת מפעילי קללות. מפעילי הקללות נחשבים לפושעים, שכן במגע יד הם מסוגלים להשפיע על מי שהם נגעו בו, אם זה במזל שלו, השפעה על הזיכרון שלו או אפילו על הרגשות שלו – והפעלת קללות נחשבת לא חוקית, ולכן מפעילי הקללות לרוב נמצאים במשפחות פשע מובילות משלהם.
לרוב היכולת להיות מפעיל קללות עוברת בגנטיקה, אבל כנראה שמגע הקסם לא הגיע אל קאסל. הוא היחיד במשפחה שלו שאין לו את היכולת הזו. ובנוסף לכך, הוא לא יודע הרבה על החיים של מפעילי הקללות שכן משפחתו לא משתפת אותו בכך.

הספר נפתח כשקאסל נמצא על גג המעונות שלו. הוא לא יודע איך הוא הגיע לשם ואין לו שום רעיון איך הוא יורד משם. לאחר כמה זמן הוא מצליח להיזכר איך הוא הגיע לשם, והוא מבין שהוא כנראה הלך מתוך שינה כפי שקרה לו שהיה ילד קטן. הוא הגיע לשם בעקבות חתולה לבנה שהגיעה אליו בחלום.
לאחר שמורידים את קאסל מהגג הוא מגיע אל משרד המנהל ושם מודיעים לו שעד שהוא לא מביא אישור מרופא שהוא בסדר ולא ילך שוב מתוך שינה הוא לא יכול לחזור ללמוד בבית ספר. קאסל ממש לא נרגש לחזור הביתה, ומתכנן לעשות תרגיל קטן כדי לחזור לבית הספר כמה שיותר מוקדם.
קאסל נאלץ לחזור לחייו עם משפחתו, אבל נראה שמאז שהתעורר על גג המעונות חייו רק הולכים להסתבך. בביתו של אחיו הגדול פיליפ, שגר יחד עם אישתו ובנם התינוק, הוא מרגיש לא רצוי. ובנוסף לכך, הדברים רק מתחילים להיות לו חשודים יותר ויותר החל מאותו הלילה.

אני לא אספר יותר מידי את העלילה והאירועים שקורים כעת בחייו של קאסל, כי חבל שאני אהרוס לכם קריאה של ספר שכזה.
עם זאת, אני אגיד את הדברים הבאים:

חייו של קאסל מסתבכים יותר. הוא ממשיך לחלום חלומות מוזרים על החתולה הלבנה ואף נתקל באחת. הוא הולך שוב מתוך שינה ונראה שיש משהו שנותן לו רמזים לגביי החיים שלו. קאסל לא מרגיש בטוח במשפחה שלו. כולם משקרים לו ומסתרים ממנו דברים, כפי שתמיד הסתירו ממנו כי הוא לא מפעיל כמותם, ולאט לאט קאסל מבין שמשפחתו שיקרה לו כל חייו, והוא נחוש לגלות את האמת. הוא לא יודע מה לא בסדר עם הכל ואיך כל החלקים הקטנים מתחברים, אבל הוא בטוח שזה קשור איכשהו אליו ולחתולה הלבנה.
הוא מקריב חלקים קטנים מעצמו בשביל להיעזר באחרים. הוא מגלה שלא רק שהמשפחה שלו שקרה לו לגביה ולגביי חייהם, אלא הוא מגלה שהוא לא מה שאמרו לו. הוא מגלה סודות על עצמו. שקרים שגרמו לו לחיות באשמה וצער כל חייו. קאסל מגלה יותר יותר דברים על עצמו ועל החיים שסביבו ככול שהוא מצליח לחבר את הנקודות. והכי חשוב, הוא מבין שהוא בורג קטנטן במזימות שהתרחשו במהלך השנים. הוא נחוש לחשוף את הכל ולהגן על החשובים לו בתהליך. קאסל משקר ומרמה כדי שהמזימה שלו לחשוף את הקנוניה תעבוד.
חייו של קאסל משתנים מקצה לקצה. הוא מתחיל להבין שהוא הרגיש לא שייך ומיוחד מסיבה מסויימת. הוא יודע שהוא לא אדם טוב, הוא לא מתכוון להיות גם, אבל הוא יודע שיש דברים שצריך לעשות. גם אם זה יפגע בו או במשפחה שלו.
קאסל מושפע לאורך כל הספר מהסביבה שלו ובעיקר מהמשפחה שלו, שמנסה שהדברים יסתדרו לטובתם, גם אם זה כולל לשקר לו ולגרום לו להרגיש אשמה במשך שנים. אך למרות כל זה, קאסל מצליח להסתדר ולמצוא דרכים לסדר את הדברים. הוא מגלה מי הוא ומצליח לעבור את כל השקרים שסיפרו לו במהלך השנים ולמצוא את הדרך שלו מחדש.
והדרך חזרה לעצמך זה הדבר הכי חשוב, לא ככה?

❄ ❄ ❄

דמויות הן משהו שמרכיב את הסיפור עצמו. בכל ספר בכל סיפור בכל עולם. כי בלי הדמויות זה כמו ספר בלי מילים. כל דמות מורכבת מעולם שלם משל עצמה, חיים ואישיות שמזיזה את העלילה קדימה. וכמו בכל סיפור, גם הדמויות פה משמשות להרכבת העלילה.

- <B>קאסל</B> הוא הדמות המספרת של הסיפור. הוא נער יוצא דופן במשפחה יוצאת דופן, הוא לא כמו כולם והוא יודע את זה. אבל בכל זאת הוא מרגיש שמשהו משונה בו, מעבר לרמה הרגילה. קאסל לא מרגיש שייך באף מסגרת – בית ספר, משפחה, חברויות. הוא נער שמזייף לרוב את מי שהוא. קאסל אמן רמאות ותחבולה ושקרן דיי טוב. הוא מנצל את הכישורים הללו כדי להסתדר ולשנות את הכל לטובתו. בבית הספר הוא בנה לעצמו מוניטין, והוא משתמש בכישורים שלו כדי לשרוד שם. ובנוסף להכל – קאסל סוחב איתו רגשות אשמה חזקים מלפני שנים.
- <B>פיליפ</B> הוא אחיו הבכור של קאסל. הוא נשוי למאורה ויש להם תינוק קטן יחד. לקאסל יש בעיקר את התחושה מאחיו שהוא לא מחבב אותו ולא אוהב את העובדה שהוא נמצא קרוב למשפחתו. פיליפ הוא חברו הטוב ביותר של אנטון ולמעשה עושה הכל עברו, ובתמורה הוא מקבל כסף ומעמד שעוזר לו ולמשפחתו. קאסל גם מקבל את התחושה שמשהו לא בסדר בביתו של פיליפ – מאורה מתנהגת מוזר והדברים מתנהלים מוזר עם פיליפ.
- <B>בארון</B> הוא אחיו השני של קאסל, שלומד משפטים בפרינסטון. קאסל מחבב יותר את בארון ותמיד רצה להיות כמוהו. אך במהלך הסיפור קאסל מגלה שבארון הוא לא מי שהוא חשב. הוא מתנהג שונה וקאסל חושד שמשהו קורה איתו, לאט לאט הוא מבין שפיליפ הוא לא היחיד שהדברים מנהלים איתו מוזר.
- <B>דסי סינגר, סבו של קאסל.</B> זקן דעתן שאוהב לדבר ולספר דברים. קאסל בילדותו היה נוהג ללכת לבית של הסבים שלו ולבלות שם את הקיץ יחד עם אחיו. וכעת סבא שלו לוקח אותו אל הבית הישן של המשפחה והשניים מנקים אותו יחד. קאסל לא מספר לסבא שלו דברים, ונראה שהזקן חושב שקאסל הוא חכמולוג קטן.
- <B>אמא של קאסל</B> – לא אומרים עליה הרבה בתחילת הסיפור. אך עם הזמן מבינים שאמא של קאסל לא הכי יציבה נפשית. דיי מהר נאמר לנו איפה היא נמצאת ולמה היא נמצאת שם. מקאסל ואחיו מבינים לאט לאט שאמא שלהם מתערבת לרוב בעיניינים שלהם וברגע שהיא תחזור הביתה היא תחזור לפקח על הכל, כפי שהיה כשהיו ילדים.
- <B>זכרוב</B> הוא ראש משפחת הפשע אליה בני משפחת שארפ קשורים. ביתו לילה נעלמה לפני שנים ובלי יותר מידי ספויילרים נראה שבני משפחת שארפ יודעים בדיוק מה קרה לה. זכרוב מחפש את ביתו כל השנים וחושד אף באישתו שהיא מסתירה את ביתו ממנו.
- <B>אנטון</B> הוא האחיין של זכרוב וכעת היורש לזכרוב, והבוס למעשה של פיליפ מעבר לעובדה שהם חברי ילדות. נראה שאנטון לא בדיוק מרוצה מהמצב בו הוא נמצא והוא יעשה הכל כדי לצאת ממנו.
- <B>סם, דנקה ואודרי</B> – שלוש דמויות מרכזיות מחייו של קאסל בבית הספר.
סם הוא השותף של קאסל לחדר, עליו הוא נאלץ לסמוך כאשר הוא מושעה מהפניימיה באופן זמני.
על שלושת הדמויות האלו אנו לומדים יותר במהלך הספר, ואני לא אהרוס לכם יותר מידי בכך שאספר לך איך הם קשורים לעלילה של הספר.

בספר הזה בניגוד לספרים אחרים אין הרבה תיאור על המראה של הדמויות דבר שמאוד מקל על הדמיון לתאר לך אותם בדרך שבה אתה רוצה. הדבר היחיד שיש בספר הזה הוא העובדה שלכל דמות יש בסיס אחד והדמות לא שטוחה וחסרת אופי, כל דמות בעלת מאפיין ייחודי שמשפיע בדרך כלשהי על הסיפור והעלילה.

❄ ❄ ❄

האירועים המרכזיים בספר למעשה בנויים מכל החלקים הקטנים ביותר של הספר. אין חלק אחד שלא בונה את העלילה. כל חלק בספר משמש לבנייה נוספת ונותן דברים נוספים שמובהרים יותר ויותר באירועים הגדולים והמשמעותיים יותר בספר. לדעתי זה דבר שמשפיע בצורה מדהימה על הקריאה, משאיר עניין ודואג שאף פרט לא ישאר באוויר.
המערכות יחסים השונות שנבנות ונשברות בספר אף הן תורמות לעלילה ודמויות ולסוף הפתוח ביותר שהולי בלק סיפקה לנו.
סוף שאם יורשה לי לומר גורם לי להתעבצבן מאוד על כך שאין לי את הספר הבא, כי אני בהחלט רוצה לדעת איך חייו של קאסל שארפ ממשיכים מהנקודה שבה הם נעצרו כעת על הדפים.


אני לא יודעת מה עוד אני יכולה להוסיף לביקורת הזו כדי לתת לכם קמצוץ קטן ממה שהספר הזה מכיל.
העלילה זורמת ולא נמתחת יותר מידי. המתח והרמזים פזורים לאורך כל הספר במקומות הנכונים ואין משהו שלא נתפר בצורה מדוייקת. אתה בתור הקורא בסופו של דבר יודע הכל בדיוק כמו קאסל, דבר שמוסיף לדעתי לסיפור וגורם לך להיכנס יותר לעלילה וגורם לך להיות חלק ממנה.
זה בהחלט לא ספר שאני הורדתי ממנו את הידיים לפני שסיימתי אותו.

❄ ❄ ❄

אחד הדברים הכי משפיעים בספר לדעתי זה המשפט האחרון שמסיים את הספר: (אתם יכולים לקרוא אותו, הוא לא ספויילר של ממש).
"קורבנות שוכחים בכל פעם שמשהו נראה טוב מכדי שיהיה אמיתי, זו רמאות."
גם אני וגם אתם קורבנות לדברים כל יום. לשקר של מישהו, לחיבה מזוייפת של מישהו, ובעצם לחיים שם בחוץ למעשה.
אבל אל תשכחו שיש לכם השפעה על האם אתם קורבנות או לא.
תסתכלו טיפה יותר טוב קדימה, תביטו בעיניים של מי שאתם מדברים איתו, אל תתנו לחיים לייאש אותכם.
והכי חשוב אל תחשבו שאתם יכולים לקבל דברים חינם, צריך לעבוד כדי לא להיות קורבן. אתם תקבלו את מה שמגיע לכם, לא את מה שלא, אל תקחו משהו שלא שלכם.
קורבנות בוחרים להיות קורבנות.
והאם אתם באמת רוצים להיות קורבן?

❄ ❄ ❄

קאסל מתאר לפני המשפט המצוטט פה למעלה מספר מצבים, שבין היתר מתארים גם אותו ואת חייו בסוף הספר.
וזה בנוסף לכל האופי של קאסל שנגלה אליי במהלך הסיפור גרם לי לחשוב הרבה. על אנשים על החיים על דברים שאני רואה כל יום ולא מגיבה אליהם אף פעם.
ואף, קאסל של תחילת הסיפור הזכיר לי במובן מסויים מישהו שאני מכירה:
קאסל משקר כדי להתקבל ולהתחבר, הוא בונה לעצמו אישיות לפי המקום והאנשים שהוא נמצא בחברתם. הוא מסתמך על השקרים והרמאויות שלו כדי לשרוד. הוא לא בוטח באף אחד ואין לו את האדם הזה שהוא סומך עליו ויכול להיות איתו מי שהוא באמת. הוא לא מרגיש שייך, ולרוב זה קורה לדעתי כי אין לו את הסביבה הזו שהוא יכול להיות פתוח וחופשי, בלי שקרים בלי מסכות.
גם קאסל וגם אותו אדם שאני מכירה משתנים ומשנים את עצמם במהלך הזמן.
אבל אני יכולה להגיד באופן דיי נחרץ שהם לא היחידים שמתנהגים ככה.
ואם אתם מתנהגים ככה, אז אולי כדי שתסתכלו על האנשים שסביבכם, על החברים שסביבכם, אלו שאוהבים אותכם ודואגים לכם. אולי מישהו שם רק מחכה שתפתחו אליו והוא יעזור לכם. אני יודעת שכל אחד צריך את המישהו הזה שהוא סומך עליו שאיתו הוא אמיתי והכי כנה, שאיתו הוא מרגיש הכי שייך בעולם.

והמלצה ממני אליכם: אל תתנו לשקרים, מסכות ורמאויות לנהל לכם את החיים. להיות אתם יביא לכם הרבה יותר אושר ורוגע.

❄ ❄ ❄

אז מה אני ממליצה על הספר בעצם?
איך אני מסכמת את הספר?
ובכן, אני מסכמת את זה כספר ששווה לקרוא. העלילה, הדמויות, הסיפור, המסרים – כל דבר קטן בספר הזה מספק ריגוש קטן ללב ומוח. הכל בנוי בצורה ברורה וחלקה. הפאזל שנבנה בסוף לגמריי שווה את הקריאה ואת השאיבה לספר.
הולי בלק, אני בהחלט יכולה להגיד שאת כותבת מופלאה שהמוח היצירותי והמדהים שלה עוד יפיק הרבה ספרים טובים. אבל בעיקר את ההמשך של הספר הזה, כי אני ממש חייבת את המשך של הספר הזה.



❄ ❄ ❄ ❄ ❄ ❄ ❄ ❄ ❄ ❄ ❄ ❄




אני אסיים בשני משפטים הקבועים שלי: ^_^
כל אלה שהיה להם את הסבלנות וכוח לקרוא את הנאום הזה שלי, תודה :)
נ. ב. מקווה שאהבתם את הביקורת XD