בהתחלה הספר הרגיש די הזוי. כמו רצף אירועים שאינם קשורים אחד לשני, ממש כמו נפילה לתוך מחילת ארנב. הגיבורה הראשית אוונג'לין הרגישה שטוחה וקלישאתית, מחפשת אחר אהבה ומאמינה באגדות. העולם לא היה מאוד ברור. בגדול הרגיש כמו אגדה או כמו סרט דיסני, רק שקהל היעד הוא מבוגרים. כל פרק יצא לי לגלגל עיניים ולא להמשיך מיד לפרק הבא. למה בכל זאת המשכתי? כי הדמות של אל הגורל ג'קס סקרנה אותי, כי עסקאות ונבואות סקרנו אותי. איפשהו בשני שליש מהספר הובהר קצת יותר טיבם של אלי הגורל, מה שעשה לי סדר. הספר אכן התחיל לתפוס קצת יותר קצב והסתיים בצורה שגורמת לחשוב מה קורה בהמשך. זה לא ספר סוחף בטירוף שגרם לי להתרגש או לכסוס ציפורניים בציפייה למה יקרה, אבל האלמנטים האגדתיים שבו גרמו לי לרצות לדעת לאן זה יגיע ומה יהיה הסוף.

הקללה למען אהבת אמת הוא הספר השלישי והמסכם בטרילוגיית מעשה בלב שבור, והוא ממשיך את סיפורה של אוונג'לין בעולם מלא קסם, קללות ובחירות גורליות.

אני מאוד אהבתי את הספרים הקודמים- הראשון אפילו קיבל ממני 5 כוכבים. מאוד התרגשתי להגיע לספר הזה, במיוחד כי הספר השני נגמר במתח מטורף.
ואני לא אשקר- קצת התאכזבתי. כל ההייפ שנבנה סביב הספרים הקודמים הוביל לציפיות גבוהות, ובסופו של דבר הספר הרגיש לי פשוט “בסדר”.

הקשר בין אוונג'לין לג’קס היה מורכב מההתחלה, אבל כבר מהשלבים הראשונים היה לי ברור שהם הולכים להיות יחד, אז הסוף לא הפתיע אותי, אבל כן הרגיש מספק.

הרגשתי שאפולו עבר שינוי באופי שלו. אני לא זכרתי אותו כזה שתלטן וכועס, אבל יכול להיות שזה קשור להשפעות הקללה ומה שהיא הביאה איתה- במיוחד בכל מה שקשור לקשר בין אוונג'לין וג’קס.
ג’קס, לעומת זאת, נשאר די נאמן לעצמו לאורך כל הספר.

היו לא מעט רגעים שגרמו לי להגיד “מה לעזאזל”, אבל לא ברמה שהייתה מצדיקה דירוג של 4-5 כוכבים.

משהו שממש הפריע לי זה שלא היה שום אזכור למריסול- אפילו לא קטן. היא הייתה דמות משמעותית בספרים הקודמים, אז קצת מוזר שהיא פשוט נעלמה.

זה כנראה אחד מספרי ה- slow burn הכי slow שקראתי, ואני לגמרי כאן בשביל זה.
העולם של הספר נשאר יחסית אותו דבר, בלי התפתחות משמעותית, אבל זה לא בהכרח דבר רע.

בסופו של דבר, זה ספר שנהניתי ממנו, אבל ציפיתי ממנו להרבה יותר ולכן הייתי מדרגת אותו ב- 3.5 כוכבים.