***ספר שני בסדרת ויליאם ווריק. קדם לו "רק המעז"
ויליאם ווריק מצפה בכיליון עיניים לעבור במבחנים כדי לקבל את הקידום הנכסף, והוא זוכה לו. כעת הוא סמל בילוש ויחד עם הצוות שלו, בונים יחידת עילית מיוחדת שמטרתה ללכוד ברון סמים השולט בדרום לונדון. המשימה קשה ביותר במיוחד כי איש לא יודע מה שמו האמיתי, איך הוא נראה, איפה הוא גר, מאיפה הוא מפעיל את הקרטל שלו ובמה הוא עוסק. כל שידוע זה שכינויו "הצפע."
עם מעט מדי מידע, המשימה נראית בלתי אפשרית, אך ווריק והצוות שלו נחושים יותר מתמיד להצליח. לצוות מצטרף שוטר בילוש פול אדג'ה שסובל ממבטים מלוכסנים ומהערות הנזרקות לכיוונו בשל הרקע האתני שלו. כן, גזענות שורצת גם במסדרונות הסקוטלנד יארד. התבונה של פול מתבררת ככלי יקר מפז עבור הצוות. בתוספת סוכן סמוי שנשתל כדי לאסוף מודיעין, הצוות מעודד מסיכויי הצלחתו.
במקביל למבצע לכידתו של הצפע, ווריק ממשיך לרדוף את מיילס פוקנר, איש עסקים עשיר וערמומי. פוקנר עבריין מורשע בהונאה שמצליח פעם אחר פעם לחמוק מידי השלטונות.
מיהו הצפע?
האם יצילח ווריק ללכוד אותו?
האם המבצעים המתוכננים יילכו לפי הספר?
איזה תפקיד משחק פוקנר בעלילה הנוכחית?
האם יצליח הסקוטלנד יארד להניח עליו את היד סוף סוף כדי שיקבל את העונש המגיע לו?
כיצד יתנהל ווריק בין שתי החקירות? האם האחת תגרע מהשנייה?
הסיפור מובא בגוף שלישי. בכתיבה משובחת הסופר מביא לנו תיאורי החקירה, מעקבים, חקירות, איסוף המודיעין והפעלת מבצע רב משתתפים ללכידת פושעים, פשוט כתובים בצורה הכי סוחפת שאפשר.
הדמויות בסיפור בנויות בצורה נהדרת! כל אחת מהן תרמה את שלה להענקת אופי מיוחד לעלילה ולעיבויה.
היה נפלא לראות את הדינמיקה בין ווריק לצוות שלו, בינו לבין אביו – סר ג'וליאן ווריק, עוה"ד הבכיר והוותיק בשירות הכתר וכן בינו לבין אהובתו, בת'. הנגיעה בעולם האומנות העניקה רובד נוסף ועשיר לעלילה. להכיר דמות ראשית בעלת תחום עניין כה שונה מעבודות הבילוש, דבר שהגביר את הנאתי מהקריאה. תוסיפו לכל את ההתנצחויות השנונות, הדיאלוגים וההתנגחויות האינטלקטואליות והציניות בה בעת, ואת ההומור הבריטי שתיבל את העלילה, מתקבל ספר שפשוט עונג צרוף לקרוא בו.
גילוי נאות: אני לא נוהגת לקרוא תקצירים, כך שלא ידעתי שמדובר בספר שני בסדרה. מרוב שהכתיבה הייתה מהודקת, נהניתי ברמה שלא הפריע לי שהתחלתי דווקא מהספר השני, דבר שביום רגיל הייתי נמנעת ממנו בחירוף נפש. אתקן את העוול בהקדם.
לרקום עלילה הנעה על שני צירים אינו דבר פשוט, וג'פרי ארצ'ר הצליח בכך ובענק. לרגע לא הרגשתי שאני קוראת על שני מקרים שונים, נדמה ששניהם נשזרו היטב במארג העלילה בצורה שאיפשרה לעקוב מקרוב אחר שתיהן מבלי להתבלבל או להרגיש שאחת נבלעת בשניה. הכתיבה המהודקת, שהועצמה ע"י התרגום המשובח, סחפה אותי. ולגבי הסוף? נעתקה נשמתי ממנו.
מותחן קצבי, רב רבדים, מותח מההתחלה ועד הסוף, לא היה בו רגע דל וממליצה לכם בחום לקרוא וליהנות.
