"אבל היא לא תכננה ללכוד את תשומת ליבו של הבחור היחיד שיכול לנפץ את עתידה לרסיסים."
נו באמת, זה ממש מטעה אם מתייחסים לזה ברצינות.
תיכננתי ללכת להתקלח אבל אז גם ראיתי את הכריכה, וחשבתי על הנעליי ריקוד והזכוכית המתנפצת, ואין פה ממש תוכן על ריקוד, אבל אני משערת שיהיה בספר הבא.

הדמות הראשית היא רקדנית לשעבר, וציפיתי שאולי בספר הזה תהיה איזושהי חזרה אל הריקוד, חיבור מחדש, אבל ממש לא.
הספרים הבאים בכלל לא עליה, אז אני תוהה לשם מה זרקו פה בספר כל מיני רמזים על כך שהיא צריכה לחזור לרקוד, אם במילא זה לא חלק מהסיפור שלה שאנחנו ניחשף אליו כרגע.
אבל אולי זה יהיה סבבה להיחשף אליו דרך הספרים הבאים, אבל אם בכלל אין שום קשר והיא לא מופיעה שוב כמישהי שחוזרת לרקוד - זה קצת מוזר.

בכל מקרה, הגעתי לספר הזה כי ראיתי המלצה באינסטגרם, מישהי ממש אהבה את הספר ועשתה חשק עם העריכות שלה וההשתפכות על הדמות הגברית הראשית פה, קאם.
העריכות אכן היו חמודות, כאילו וואו, זאת אחלה דרך טובה לשווק ספר, פשוט תעשו איזו עריכה קרצה בטיקטוק עם אוסף תמונות שמייצג את הוייב של הספר, בנוסף לשיר ברקע, שהוא גם סקסי כמובן.

לדעתי, הוייב של הספר הזה הוא בעיקר קולג', לימודים, לצאת לעצמאות כלשהי ולבנות חיים חדשים.
עושה חשק לעבור לגור לבד לא אשקר, אני חושבת שבמילא התחלתי לחוש שמשהו השתנה אצלי ושאני כן יכולה לראות את עצמי רוצה לגור לבד.
כרגע זה עוד רחוק רחוק רחוק, אבל לא פסלתי את זה, והספר הזה אכן גרם לי להרגיש שזה לא חייב להיות כזה קשה ומבודד.

הספר כתוב סבבה, הזוג די חמוד, אבל אני לא חושבת שהספר הזה היה בול בשבילי.
משהו פה הרגיש לי נורא צעיר, בכל זאת, בחורה בת תשע עשרה ובחור בן עשרים ואחת, והם מתנהגים בגילם, זה משהו שיכול להיות מאוד נדיר וטוב עבור קורא אחד, וממש לא מעניין עבור קורא אחר.
עבורי זה היה סביר.

אני לא יודעת עד כמה אני יכולה לכתוב על זה, אבל יש פה טריגרים, הדמות הנשית עברה אירוע... מהסוג שאומרים "אחת מ-".
אם אין לכם מושג למה אני מתכוונת אז הנה ציטוט מועיל:
"אחת מכל שלוש נשים עוברת פגיעה מינית במהלך חייה. אחת מכל חמש נשים עוברת אונס. אחת מכל חמש ילדות עוברת פגיעה מינית. עד גיל 12, שיעור הבנים הנפגעים מינית זהה לשיעור הבנות. רק שישה אחוזים מהפגיעות המיניות מדווחות לרשויות."
אז כן, טריגרים לזה וגם לבריונות, אובדנות ואני בטוחה שיש עוד שאני לא מצליחה לחשוב עליו כרגע.

זה רומן רומנטי.
שלא יהיה ספק רק, אני אמרתי, זה רומן רומנטי, ויש פה גם אירוטיקה, די לוהטת ובטעם טוב.
קאם חתיך, אומר את הדברים הנכונים, עושה דברים נורא מפתיעים ומתחשבים, אבל הוא לא עשה לי את זה מעבר להיותו דמות כמעט מושלמת.
ואני חושבת שזה דווקא דבר טוב, כי אני לא בגיל שבו דמות של גבר בן עשרים ואחת אמורה לעשות לי משהו, לגיטימי מאוד.
זה רק אומר שהספר הזה עשה עבודה טובה בלכתוב על צעירים.

אין ממש עלילה אם אתם שואלים אותי.
היא סטודנטית שנה ראשונה, מגיעה, נתקלת בקאם, זאת ליטרלי הסצנה הראשונה בספר, ומשם הם פשוט נתקלים שוב ובסופו של דבר זה מגיע לזוגיות.
הזוגיות היא לא ממש העיקר פה, אני חושבת שהעיקר פה זה העבר של-
שנייה תנו לי אני אצליח להיזכר איך קוראים לה בסוף.

(בתוך הראש של סאן: "לא, לא לאנה. נו לא מריה זה אפילו לא קרוב. קתרין, בקי... אני זוכרת את השם של חברה שלה בריט ושל סטף, אבל איך קוראים לה?!
קלואי? לא. אני פשוט אציץ על הספר? נו קדימה את תיזכרי בסוף אל תוותרי.
פעם ראשונה שאני שוכחת שם של דמות ככה.
זה בטח שם ממש משעמם.
קאם ו-
נו נו
קאם ו ?
מניחה את היד על הספר כדי שאני לא אחשף בטעות לשם שלה למרות שאני צריכה משקפיים תכלס כדי לראות מכזה מרחק.
חושבת על לוותר
מחליטה לא
הזמן עובר...
אייברי!!!!
קראווו לה אייברי.
תודה לאל שניסיתי להיזכר ועלה לי הקול של קאם אומר את שמה ברכות.")

אני חושבת שהעיקר פה זה העבר של אייברי.
כל הקונספט הזה של להתרחק מכל מה שמוכר לך ולעבור למקום חדש, סוג של לברוח מהעבר, מאוד דומיננטי לאורך כל הספר.
נראה שהסיפור הוא בעיקר להשתחרר מהעבר, למצוא חיים חדשים וטובים יותר, עם אנשים אחרים, במקום אחר, ולהפוך לבן אדם שלא בורח מהעבר שלו - אבל גם לא חי אותו.

סך הכול, ספר סבבה, אני רוצה לדרג 3.5 כוכבים אבל אי אפשר.
אז אני אעגל כלפי מעלה.