דירוגים › עיון › חינוך והוראה

ספר טוב. ארוך וחזרתי מדי. אהבתי ביותר את העובדה ששני פרופסורים שהם עצמם תוצר של "האקדמיה" במדינת ישראל, שאחרי התברגותם המוחלטת בתוכה, יכולים לבוא ולהטיל עליה ביקורת, לא קשה מדי, אך אכן כזו שמסמלת את שידוע כבר היטב לכולם, כי האקדמיה היא מדגרה של מוח א

ספר מאוד מרגש ובאופן מפתיע גם מלא הומור. כל הסיכויים היו נגדם! חילי טרופר קיבל הצעה לנהל בית ספר של "עבריינים" ברמלה. בגיל צעיר מדי, גיל שבקושי מתחילים להיות בו מורים הוא כבר קיבל עליו את הניהול, כשלא כל-כך היה מעוניין בזה, ובעצמו נראה כמו תלמיד

מעטים הספרים העוסקים בחינוך שמוכנים להביט נוכחה בשאלה העמוקה 'מהו חינוך', להיישיר מבט אל עומק המועקה ולנסות לפרק את גורמיה מזוויות שונות. בדיוק בנקודות המורכבות ביותר, אנו מתקשים לשאול את השאלות הקריטיות, וספר זה עושה בדיוק זאת - בוחן את הפריזמה של ח

ספר מעולה! לכל מי שעובד עם ילדים, לכל מטפל שהוא ולכל אדם בכלל. קורצ'אק מתבונן בילדים ללא דעות קדומות וללא הנחות עבודה: הוא לא חושב שהם "חמודים", "מקסימים" או "טהורים" – הוא רואה בהם אנשים לכל דבר; הוא לא מניח שעם ילדים יש להתנהג בדרך x או y אלה בונה

אני לא מתיימר להיות איש חינוך. כשאני חושב על מקצוע שאעסוק בו בתור תחום עיסוק עתידי, איש חינוך לא עולה בין האפשרויות המוצעות, אף על פי שהעיסוק בחינוך הוא בעיניי שליחות חשובה מאין כמותה, שליחות שתשפיע על פני המדינה ואופי האוכלוסיה בדורות הבאים. חינוך ט

בכל פעם שאני קורא משפט שמפעים את רוחי, אני עוצר את הקריאה ומעתיק אותו למחברת המיועדת לכך. בימים שהחיים נראים אפרורים כאדמה צחיחה, אני שב למחברת וקורא בה, והעולם נראה יפה יותר בעיניי. את הספר הזה של חילי טרופר לקח לי כל כך הרבה זמן לקרוא. כי כל שתי ש