"בזמן האחרון נראה שיוצאים כאן יותר תרגומים מחודשים מאשר ספרים חדשים...האם המתרגמים החדשים בהכרח טובים יותר ואיפה נכנס השיקול המסחרי? כמו תמיד, תלוי את מי שואלים.
ובגוף הכתבה רשום עוד:
"הנה כמה ספרים שיצאו בישראל בשנתיים-שלוש האחרונות: 'נשים קטנות', 'מובי דיק', 'גאווה ודעה קדומה', 'אל המגדלור', 'סונטת קרויצר', 'בלב האפלה', 'ענבי זעם', 'הזקן והים', 'ג'יין אייר', 'כלבם של בני בסקרוויל', 'אוליבר טוויסט', ועוד רבים של ג'יין אוסטן, דוסטוייבסקי, סלינג'ר, טרומן קפוטה, ניטשה ומנוחים אחרים. כולם קלאסיקות של המאות ה-19 וה-20, שכבר תורגמו לעברית, לפעמים יותר מפעם אחת. כולם מודרכים ע"י היגיון מו"לי בסיסי: תרגום חדש, + אחרית דבר ועטיפה מעודכנת, יכול להחזיר לחיים גם סופרים מאוד מתים."
ובהמשך גם הוא תוהה מאוד על התרגומים ואומר:
"מותר לשמוח על ההיצע האיכותי. מדובר הלוא במעשה תרבותי מן המעלה הראשונה: משקל נגד להררי הספרים החדשים והמיותרים שמודפסים כאן מדי יום..."
מה את אומרת?
זו גם תשובה ועובדה ל-Lafnir שתהתה על דברי וכתבה שגם ע"פ ההיגיון זה יקר יותר להוציא ספרות מתורגמת בארץ.
