אני כל כך רוצה להיות חופשייה מהלופ שאני נמצאת בו.
אבל יש לי לופים בכל מיני אזורים בחיי, וזה מרגיש כל כך מציף עבורי להיות מודעת לכולם ולרצות לעבוד עליהם, ולהתקשות.
המצב רוח שלי היום קצת ירוד, אבל - יש לי כוח לכתוב על מה שאני כן בשליטה עליו כרגע, שזה לופ האכילה הרגשית שלי.
אף פעם לא הגדרתי "אכילה רגשית", כבעיה שיש לי.
אני במשקל יציב כבר ארבע שנים, לא עולה ולא יורדת, וזאת הסיבה בעצם למה הרגשתי שאני בסדר מבחינת המשקל והתזונה שלי.
אבל אני כן תקועה על המשקל הזה, כשיש לי את הרצון כבר הרבה זמן, לרדת 8 קילו.
לאחרונה משהו בי הגיע לבשלות בנושא של אכילה ותזונה, קראתי כמה משפטים מתוך איזשהו ספר קודש על אכילה, וזה גרם לי לרצות לתקן את האכילה שלי.
הסיבות הן, שאני אוכלת גם כשאני לא רעבה לפעמים, וגם האוכל שאני אוכלת גורם לי להרגיש כבדה.
כבר ירדתי 10 קילו במשך שנה, ולא עשיתי שום דבר מיוחד בשנה הזאת, פשוט פחות היה לי חשק למתוקים, וככה ירדתי כל חודש בסביבות הקילו, עד שנתקעתי על המשקל הנוכחי.
אז אני חושבת שעכשיו מה שמדריך אותי, זה להבין שאולי, ה-8 קילו האחרונים שיש לי להוריד, לא הולכים לרדת ממני באותה הדרך כמו אז.
הגעתי למסקנה שכן, אני צריכה לאכול פחות פחמימות, ואני צריכה לאכול בכמות קטנה יותר בכל פעם, אבל - אני חושבת שהפתרון הפעם, יהיה לדעת איך לנהל אכילה רגשית.
אני לגמרי טיפוס שיכול לאכול כי משעמם לו, או כי מעצבנים אותו, או כי הוא רואה איזושהי סדרה שמעוררת בו תיאבון.
אבל זה אף פעם לא עבר איזשהו גבול מבחינת הכמות שצרכתי, לא הגעתי למצבים שבהם ממש כואבת לי הבטן , ושוב, אני במשקל יציב אז לא חשבתי שזה משנה כל כך.
אני חושבת ש-80% מהתהליך של לרדת את ה-8 קילו האלה, הוא פשוט ניהול של אכילה רגשית.
שזה אומר - לא לאכול כשאני לא רעבה, לשים לב שאני שמה לעצמי את הכמות שאני באמת צריכה לאכול כדי להרגיש טוב ושבעה, ולא הכמות שממלאת את הצלחת או הכמות שאני רגילה לראות על הצלחת כל חיי.
וזה מרגיש טוב העניין, אני ממש מרגישה בשלה לעבוד על זה, כאילו, אני מוכנה לעשות את השינוי בראש, זה משהו שאני באמת רוצה, ולכן זה לא מרגיש כמו אתגר גדול.
זה מרגיש יותר כמו ללמוד איך לאכול, בצורה שבאמת גורמת לגוף שלי להרגיש טוב ושבע.
בינתיים ירדתי קילו, אבל זה לא משקל שאף פעם לא הייתי בו, וזה כן משקל שאפשר להרוס עם אכילה פחמימות לפני השינה או משהו.
אז אני ממש רק בתחילת התהליך, ואני רוצה לעשות מעקב על הפרויקט הזה דרך כתיבה, כי זה בעיקר עניין של ניהול רגשות ושינוי תפיסה, מאשר עניין של ספירת קלוריות או ירידה במשקל.
יש לי מטרה לרדת 3 קילו כדי להרגיש בנוח בשמלה מסוימת שיש לי - שכן עולה עליי, אבל נורא צמודה.
אם עד סוף החודש אני אצליח לרדת אותם, זה ייחשב הצלחה מבחינתי.
אני בדעה שלרדת 3 קילו בחודש זה לא כזה פשוט, לאנשים שאין להם הרבה משקל עודף.
אבל מכיוון שכן יש לי כמה דברים לתקן באכילה שלי, ואני יודעת מהם ואת ההשפעה שלהם, אני חושבת שזה כן אפשרי לרדת את המשקל הזה החודש.
האם זה אומר שאני אצליח להוריד את הקילוגרמים הנותרים באותה הדרך והמהירות? - אני לא יודעת.
(8/7/26 13:13)
אבל יש לי לופים בכל מיני אזורים בחיי, וזה מרגיש כל כך מציף עבורי להיות מודעת לכולם ולרצות לעבוד עליהם, ולהתקשות.
המצב רוח שלי היום קצת ירוד, אבל - יש לי כוח לכתוב על מה שאני כן בשליטה עליו כרגע, שזה לופ האכילה הרגשית שלי.
אף פעם לא הגדרתי "אכילה רגשית", כבעיה שיש לי.
אני במשקל יציב כבר ארבע שנים, לא עולה ולא יורדת, וזאת הסיבה בעצם למה הרגשתי שאני בסדר מבחינת המשקל והתזונה שלי.
אבל אני כן תקועה על המשקל הזה, כשיש לי את הרצון כבר הרבה זמן, לרדת 8 קילו.
לאחרונה משהו בי הגיע לבשלות בנושא של אכילה ותזונה, קראתי כמה משפטים מתוך איזשהו ספר קודש על אכילה, וזה גרם לי לרצות לתקן את האכילה שלי.
הסיבות הן, שאני אוכלת גם כשאני לא רעבה לפעמים, וגם האוכל שאני אוכלת גורם לי להרגיש כבדה.
כבר ירדתי 10 קילו במשך שנה, ולא עשיתי שום דבר מיוחד בשנה הזאת, פשוט פחות היה לי חשק למתוקים, וככה ירדתי כל חודש בסביבות הקילו, עד שנתקעתי על המשקל הנוכחי.
אז אני חושבת שעכשיו מה שמדריך אותי, זה להבין שאולי, ה-8 קילו האחרונים שיש לי להוריד, לא הולכים לרדת ממני באותה הדרך כמו אז.
הגעתי למסקנה שכן, אני צריכה לאכול פחות פחמימות, ואני צריכה לאכול בכמות קטנה יותר בכל פעם, אבל - אני חושבת שהפתרון הפעם, יהיה לדעת איך לנהל אכילה רגשית.
אני לגמרי טיפוס שיכול לאכול כי משעמם לו, או כי מעצבנים אותו, או כי הוא רואה איזושהי סדרה שמעוררת בו תיאבון.
אבל זה אף פעם לא עבר איזשהו גבול מבחינת הכמות שצרכתי, לא הגעתי למצבים שבהם ממש כואבת לי הבטן , ושוב, אני במשקל יציב אז לא חשבתי שזה משנה כל כך.
אני חושבת ש-80% מהתהליך של לרדת את ה-8 קילו האלה, הוא פשוט ניהול של אכילה רגשית.
שזה אומר - לא לאכול כשאני לא רעבה, לשים לב שאני שמה לעצמי את הכמות שאני באמת צריכה לאכול כדי להרגיש טוב ושבעה, ולא הכמות שממלאת את הצלחת או הכמות שאני רגילה לראות על הצלחת כל חיי.
וזה מרגיש טוב העניין, אני ממש מרגישה בשלה לעבוד על זה, כאילו, אני מוכנה לעשות את השינוי בראש, זה משהו שאני באמת רוצה, ולכן זה לא מרגיש כמו אתגר גדול.
זה מרגיש יותר כמו ללמוד איך לאכול, בצורה שבאמת גורמת לגוף שלי להרגיש טוב ושבע.
בינתיים ירדתי קילו, אבל זה לא משקל שאף פעם לא הייתי בו, וזה כן משקל שאפשר להרוס עם אכילה פחמימות לפני השינה או משהו.
אז אני ממש רק בתחילת התהליך, ואני רוצה לעשות מעקב על הפרויקט הזה דרך כתיבה, כי זה בעיקר עניין של ניהול רגשות ושינוי תפיסה, מאשר עניין של ספירת קלוריות או ירידה במשקל.
יש לי מטרה לרדת 3 קילו כדי להרגיש בנוח בשמלה מסוימת שיש לי - שכן עולה עליי, אבל נורא צמודה.
אם עד סוף החודש אני אצליח לרדת אותם, זה ייחשב הצלחה מבחינתי.
אני בדעה שלרדת 3 קילו בחודש זה לא כזה פשוט, לאנשים שאין להם הרבה משקל עודף.
אבל מכיוון שכן יש לי כמה דברים לתקן באכילה שלי, ואני יודעת מהם ואת ההשפעה שלהם, אני חושבת שזה כן אפשרי לרדת את המשקל הזה החודש.
האם זה אומר שאני אצליח להוריד את הקילוגרמים הנותרים באותה הדרך והמהירות? - אני לא יודעת.
(8/7/26 13:13)