התוודיתי בפניו.
על הכול, כל מה שרציתי להעביר, אמרתי לו.
החוסר ביטחון שהתעורר בי, הבלבול מכך שאני אולי מחבבת אותו פתאום, זה שאני לא הולכת להתקרב אליו יותר רק בגלל זה.
אני לא בטוחה איך הוא לקח את זה.
בהתחלה הוא אמר משהו על כך ש-1 באפריל כבר עבר, אבל אני פשוט התחלתי לפתוח ולהסביר את מה שאני אומרת, ואמרתי הרבה, שבאיזשהו שלב הוא אמר לי שהכנות שלי יכולה להרתיע אנשים, ולא הבנתי אם היא מרתיעה אותו, לא הייתי במצב לחשוב על זה.
פשוט המשכתי לשתף ולהסביר, ולחדד שאני לא אומרת לו את זה בשביל משהו, אלא רק בשביל שידע כי אני לא רוצה להסתיר.
בגלל שהיחסים בינינו במילא נפיצים, ויש דיבור קשוח בינינו, הייתי צריכה להסביר הכול מראש, שאם אני פתאום מתנהגת שונה אליו, זה בגלל זה.
מצד אחד אני רוצה לברר אם הוא דיבר גם קצת על עצמו כשהוא אמר שהכנות שלי יכולה להרתיע, מצד שני, אני לא רוצה לגעת בזה.
שזה גורם לי לחשוב על הפריחה שיש לי בזרועות, ועל כך שאני צריכה לא לגעת בזה עד שזה יעלם.
התוודיתי כי הוא פנה אליי פתאום, ובלי לחשוב זה פשוט יצא ממני: "יש לי משהו להגיד לך".
לא תיכננתי את זה, אני פשוט - לא רציתי להסתיר, ולהעמיד פנים ששום דבר לא קורה, כשיש לי ברירה והזדמנות לדבר איתו אחד על אחד.
אני כנראה בכל זאת אשאל אותו לגבי אם הכנות שלי מרתיעה.
אני לא טובה באיפוק, בעיקר כשאני מחבבת מישהו, אם יש משהו שאני רוצה ממנו זה ישגע אותי כמו זבוב.
אוף הוא הולך לגלות שאני הטיפוס האובססיבי.
איזה מביך.
עשיתי רושם לגמרי אחר, וזה למה הוא היה מופתע מכל מה שאמרתי, ואמר שאני ממש לא עושה רושם כזה של בחורה עם דימוי עצמי נמוך.
אמרתי לו שאני לא רגילה להרגיש דימוי עצמי נמוך.
הוא ניסה לדבר איתי ולתקן לי את התחושה, בקשר לזה שאני מרגישה שהוא מעליי ברמה, אבל לא רציתי לשמוע.
נכון אני לא מכירה אותו, זה שאני חושבת שיש לו יותר ערך, זה משהו שנובע מפרספקטיבה מאוד מוגבלת.
אבל זה לא ישנה את זה שאני מעריכה את עצמי נמוך, שאני מרגישה שאני לא עומדת בסטנדרטים.
מאז ששיתפתי אותו, העניין הזה של הדימוי העצמי הנמוך שלי, פחות יושב לי על הלב.
אני חושבת שחלק מהאתגר, זה הרצון להסתיר, שאנשים לא ידעו שככה אני באמת מרגישה כלפי עצמי, כי הרי - זה להראות חולשה.
חולשה שלא באמת תורמת לאחרים, אלא רק מראה איפה אני פגיעה.
אבל אני פשוט כזאת כנראה, לא מעניין אותי, אני לא רואה בעיניים, כשאני מרגישה משהו בצורה חזקה אני פשוט אומרת אותו.
ואמרתי את זה לו, כי הוא זה שעורר בי את זה, כי זה מה שהתחושה שאני מחבבת אותו עושה לי.
זה משהו שמסביר למה אני פועלת כמו שאני פועלת.
אני לא יודעת אם יש לו עניין בי.
הייתי שמה לשמוע כאן ועכשיו, שאין לו, זה אולי יפגע בי קצת, אבל אני חושבת שלנסות לא לפגוע באנשים עם אמת חדה, בסופו של דבר פוגע בהם יותר.
אני מקווה שאין לו עניין בי.
אני מקווה שהוידוי שלי לא גרם לי להתעניין בי פתאום, אפילו שאני מבינה שאולי העניין היה שם קודם, אני גם יודעת שהיו לו בחורות אחרות ושהראש שלו לא תקוע עליי.
אוף האובססיה והתחושת דחיפות עולות לי.
גם הגירוד בזרועות נוראי.
אולי הגירוד הפיזי משפיע עליי גם מנטלית להרגיש פחות נוח עם עצמי ועם הסיטואציה.
עדיף לשחרר.
יש גם את הבחור הנחמד שאני צריכה להיזהר להתחשב ברגשות שלו, כי אני עדיין מדברת איתו, אבל אני חוששת שזה עלול להיות שקוף שאני מתעניינת במישהו אחר.
לא שזה עניינו, אני הרי כבר סגרתי את העניין איתו, פעמיים.
ובכל זאת אני לא רוצה בטעות לפגוע בו.
(31/5/26 14:31)
על הכול, כל מה שרציתי להעביר, אמרתי לו.
החוסר ביטחון שהתעורר בי, הבלבול מכך שאני אולי מחבבת אותו פתאום, זה שאני לא הולכת להתקרב אליו יותר רק בגלל זה.
אני לא בטוחה איך הוא לקח את זה.
בהתחלה הוא אמר משהו על כך ש-1 באפריל כבר עבר, אבל אני פשוט התחלתי לפתוח ולהסביר את מה שאני אומרת, ואמרתי הרבה, שבאיזשהו שלב הוא אמר לי שהכנות שלי יכולה להרתיע אנשים, ולא הבנתי אם היא מרתיעה אותו, לא הייתי במצב לחשוב על זה.
פשוט המשכתי לשתף ולהסביר, ולחדד שאני לא אומרת לו את זה בשביל משהו, אלא רק בשביל שידע כי אני לא רוצה להסתיר.
בגלל שהיחסים בינינו במילא נפיצים, ויש דיבור קשוח בינינו, הייתי צריכה להסביר הכול מראש, שאם אני פתאום מתנהגת שונה אליו, זה בגלל זה.
מצד אחד אני רוצה לברר אם הוא דיבר גם קצת על עצמו כשהוא אמר שהכנות שלי יכולה להרתיע, מצד שני, אני לא רוצה לגעת בזה.
שזה גורם לי לחשוב על הפריחה שיש לי בזרועות, ועל כך שאני צריכה לא לגעת בזה עד שזה יעלם.
התוודיתי כי הוא פנה אליי פתאום, ובלי לחשוב זה פשוט יצא ממני: "יש לי משהו להגיד לך".
לא תיכננתי את זה, אני פשוט - לא רציתי להסתיר, ולהעמיד פנים ששום דבר לא קורה, כשיש לי ברירה והזדמנות לדבר איתו אחד על אחד.
אני כנראה בכל זאת אשאל אותו לגבי אם הכנות שלי מרתיעה.
אני לא טובה באיפוק, בעיקר כשאני מחבבת מישהו, אם יש משהו שאני רוצה ממנו זה ישגע אותי כמו זבוב.
אוף הוא הולך לגלות שאני הטיפוס האובססיבי.
איזה מביך.
עשיתי רושם לגמרי אחר, וזה למה הוא היה מופתע מכל מה שאמרתי, ואמר שאני ממש לא עושה רושם כזה של בחורה עם דימוי עצמי נמוך.
אמרתי לו שאני לא רגילה להרגיש דימוי עצמי נמוך.
הוא ניסה לדבר איתי ולתקן לי את התחושה, בקשר לזה שאני מרגישה שהוא מעליי ברמה, אבל לא רציתי לשמוע.
נכון אני לא מכירה אותו, זה שאני חושבת שיש לו יותר ערך, זה משהו שנובע מפרספקטיבה מאוד מוגבלת.
אבל זה לא ישנה את זה שאני מעריכה את עצמי נמוך, שאני מרגישה שאני לא עומדת בסטנדרטים.
מאז ששיתפתי אותו, העניין הזה של הדימוי העצמי הנמוך שלי, פחות יושב לי על הלב.
אני חושבת שחלק מהאתגר, זה הרצון להסתיר, שאנשים לא ידעו שככה אני באמת מרגישה כלפי עצמי, כי הרי - זה להראות חולשה.
חולשה שלא באמת תורמת לאחרים, אלא רק מראה איפה אני פגיעה.
אבל אני פשוט כזאת כנראה, לא מעניין אותי, אני לא רואה בעיניים, כשאני מרגישה משהו בצורה חזקה אני פשוט אומרת אותו.
ואמרתי את זה לו, כי הוא זה שעורר בי את זה, כי זה מה שהתחושה שאני מחבבת אותו עושה לי.
זה משהו שמסביר למה אני פועלת כמו שאני פועלת.
אני לא יודעת אם יש לו עניין בי.
הייתי שמה לשמוע כאן ועכשיו, שאין לו, זה אולי יפגע בי קצת, אבל אני חושבת שלנסות לא לפגוע באנשים עם אמת חדה, בסופו של דבר פוגע בהם יותר.
אני מקווה שאין לו עניין בי.
אני מקווה שהוידוי שלי לא גרם לי להתעניין בי פתאום, אפילו שאני מבינה שאולי העניין היה שם קודם, אני גם יודעת שהיו לו בחורות אחרות ושהראש שלו לא תקוע עליי.
אוף האובססיה והתחושת דחיפות עולות לי.
גם הגירוד בזרועות נוראי.
אולי הגירוד הפיזי משפיע עליי גם מנטלית להרגיש פחות נוח עם עצמי ועם הסיטואציה.
עדיף לשחרר.
יש גם את הבחור הנחמד שאני צריכה להיזהר להתחשב ברגשות שלו, כי אני עדיין מדברת איתו, אבל אני חוששת שזה עלול להיות שקוף שאני מתעניינת במישהו אחר.
לא שזה עניינו, אני הרי כבר סגרתי את העניין איתו, פעמיים.
ובכל זאת אני לא רוצה בטעות לפגוע בו.
(31/5/26 14:31)