חברות וחברי הסגל,
אני במטוס, בדרכי ארצה לאחר נסיעת עבודה בחו"ל. התלבטתי אם לכתוב לכם בנושא שנראה בעיקרו פוליטי: החלטתו של ראש הממשלה לפטר את השר גלנט. החלטתי לעשות זאת כי אני חושב שאנחנו נמצאים בצומת דרכים שעלול להיות הרה אסון. בעת כזו עקרונות של נייטרליות של ראשי מוסדות אקדמיים נסוגים בפני ערכים חשובים מהם. למותר לציין שאני מביע את דעתי שלי. איני מתיימר לדבר בשם אחרים.
אנחנו מצויים בעיצומה של מלחמה קשה אשר עלולה להתפתח היום, מחר או מחרתיים למלחמה שלא ידענו כמותה, עם איראן. זאת לאחר יותר משנה של מלחמה שגובה קורבנות רבים, וכאשר 101 חטופים עדין מוחזקים בידי החמאס, חיים או מתים. השסעים בחברה שלנו הולכים ומתרחבים, ופיטוריו של השר גלנט מעמיקים אותם עוד יותר, בתקופה קריטית כל כך, ובכך מסייעים לאויבינו. הפיטורין כך נראה הונעו משיקולים פוליטיים צרים ועלולים להרחיק את שחרור החטופים, את הקמתה של וועדת חקירה ממלכתית, ואת קידום השוויון בנטל הגיוס – ערכים בהם דגל השר גלנט ואשר בגין עמידתו עליהם פוטר.
אך בעיני חמור במיוחד, שפיטוריו של השר גלנט מקרבים אותנו לשלטון דיקטטורי יותר מאי פעם, על כל המשמעויות השליליות שיש לכך בעיקר בעת מלחמה. אין זה סוד שניהול המלחמה על ידי הדרג הפוליטי היה בתחילה בידי ראש הממשלה, השר גלנט, והשרים (לשעבר) גנץ ואייזנקוט. לאחר ששני האחרונים פרשו מן הממשלה, נותרו ראש הממשלה והשר גלנט אלו שהובילו את המערכה. יתרה מזאת, השר גלנט היווה גורם בקרה קריטי על החלטותיו של ראש הממשלה, וניכר היה שהחלטות גורליות אינן מתקבלות על ידי אדם אחד בלבד. נכון שהשניים פעלו במסגרת ממשלה בה חברים שרים רבים שהאחריות למהלכי המלחמה מוטלת גם עליהם. אך הכוחות המניעים בפועל, באופן מהותי, את מהלכי המלחמה היו מטבע הדברים ראש הממשלה ושר הביטחון. אכן, בעתות מלחמה ראש הממשלה ושר הביטחון הם הדרג המדיני שמוביל את המערכה.
העברתו של השר גלנט מתפקידו הופכת את ראש הממשלה הלכה למעשה למקבל ההחלטות היחיד בניהול המלחמה. נכון, השר גלנט יוחלף בשר אחר, אך אין זה סוד ששר זה נטול ניסיון משמעותי בתחום הבטחוני, והכנסתו לתפקיד מהיום למחר, בעת שמלחמה אזורית בפתח, מעלה את החשש שהוא לא יהווה גורם בקרה ממשי על ראש הממשלה כפי שהיווה השר גלנט. כך, התוצאה של פיטוריו של השר גלנט היא, שראש הממשלה יוביל לבד את ניהול המלחמה, באין איש בממשלה שיוכל באופן אפקטיבי לערער או להרהר אחר החלטותיו. הדבר חמור במיוחד על רקע החשש הכבד שראש הממשלה מונע משיקולים לא עניינים.
פיטוריו של השר גלנט באים ימים ספורים לאחר ששרים בממשלה ואף ראש הממשלה עצמו הביעו את דעתם כי הגיע העת "לפתור" את בעיית היועצת המשפטית לממשלה "הלעומתית". ישנן גם הערכות, שהוכחשו לפי שעה, שהבאים בתור לפיטורין הם הרמטכ"ל וראש השב"כ. איני יודע אם הערכות אלו נכונות, אך אוירה של פיטורי שומרי סף, או של גורמים אשר מרסנים במידת מה את כוחו של ראש הממשלה, היא מזיקה מאין כמוה. בלי שומרי סף, בלי גורמים מרסנים – לא תהיה לנו דמוקרטיה.
מכל הסיבות הללו ראש הממשלה חייב לחזור בו מהחלטתו לפטר את השר גלנט.
מה תפקידן של אוניברסיטאות בעת הזו? יש הסבורים שעל הנהלת האוניברסיטה להשבית את המחקר וההוראה עד שראש הממשלה יחזור בו מהחלטתו. אם אוניברסיטת תל אביב תושבת לבד, הנזק יעלה על התועלת. מה גם שהשבתה בלתי חוקית מעין זו ניתן להפסיק תוך שעות ספורות על ידי הוצאת צו מניעה של בית הדין לעבודה.
אך אין פירוש הדבר שאין מה לעשות. האוניברסיטה היא אתם, בראש ובראשונה חברי וחברות הסגל האקדמי הבכיר! אתם מהווים כוח אינטלקטואלי אדיר ומוטלות עליכם עקב כך חובות מוגברות. עליכם לקחת אחריות, כל אחד/ת על פי צו מצפונו/ה. אף אני אחשוב מה עלי לעשות, כאזרח, כפרופסור למשפטים וכנשיא האוניברסיטה. אני קורא לכם לפעולה – במסגרת החוק, כמובן. קריאתי אינה מופנית רק לאלו שמסכימים לדעה שהבעתי למעלה, אלא גם לאלו שמתנגדים לה. אנחנו מצויים בימים קריטים, ואסור לאקדמיה – לכם, ידידי וידידותי – לעמוד מנגד. אומר עוד על כך היום בערב בישיבתה השנתית של מליאת הסנאט.
נהיה בקשר,
שלכם,
אריאל
אני במטוס, בדרכי ארצה לאחר נסיעת עבודה בחו"ל. התלבטתי אם לכתוב לכם בנושא שנראה בעיקרו פוליטי: החלטתו של ראש הממשלה לפטר את השר גלנט. החלטתי לעשות זאת כי אני חושב שאנחנו נמצאים בצומת דרכים שעלול להיות הרה אסון. בעת כזו עקרונות של נייטרליות של ראשי מוסדות אקדמיים נסוגים בפני ערכים חשובים מהם. למותר לציין שאני מביע את דעתי שלי. איני מתיימר לדבר בשם אחרים.
אנחנו מצויים בעיצומה של מלחמה קשה אשר עלולה להתפתח היום, מחר או מחרתיים למלחמה שלא ידענו כמותה, עם איראן. זאת לאחר יותר משנה של מלחמה שגובה קורבנות רבים, וכאשר 101 חטופים עדין מוחזקים בידי החמאס, חיים או מתים. השסעים בחברה שלנו הולכים ומתרחבים, ופיטוריו של השר גלנט מעמיקים אותם עוד יותר, בתקופה קריטית כל כך, ובכך מסייעים לאויבינו. הפיטורין כך נראה הונעו משיקולים פוליטיים צרים ועלולים להרחיק את שחרור החטופים, את הקמתה של וועדת חקירה ממלכתית, ואת קידום השוויון בנטל הגיוס – ערכים בהם דגל השר גלנט ואשר בגין עמידתו עליהם פוטר.
אך בעיני חמור במיוחד, שפיטוריו של השר גלנט מקרבים אותנו לשלטון דיקטטורי יותר מאי פעם, על כל המשמעויות השליליות שיש לכך בעיקר בעת מלחמה. אין זה סוד שניהול המלחמה על ידי הדרג הפוליטי היה בתחילה בידי ראש הממשלה, השר גלנט, והשרים (לשעבר) גנץ ואייזנקוט. לאחר ששני האחרונים פרשו מן הממשלה, נותרו ראש הממשלה והשר גלנט אלו שהובילו את המערכה. יתרה מזאת, השר גלנט היווה גורם בקרה קריטי על החלטותיו של ראש הממשלה, וניכר היה שהחלטות גורליות אינן מתקבלות על ידי אדם אחד בלבד. נכון שהשניים פעלו במסגרת ממשלה בה חברים שרים רבים שהאחריות למהלכי המלחמה מוטלת גם עליהם. אך הכוחות המניעים בפועל, באופן מהותי, את מהלכי המלחמה היו מטבע הדברים ראש הממשלה ושר הביטחון. אכן, בעתות מלחמה ראש הממשלה ושר הביטחון הם הדרג המדיני שמוביל את המערכה.
העברתו של השר גלנט מתפקידו הופכת את ראש הממשלה הלכה למעשה למקבל ההחלטות היחיד בניהול המלחמה. נכון, השר גלנט יוחלף בשר אחר, אך אין זה סוד ששר זה נטול ניסיון משמעותי בתחום הבטחוני, והכנסתו לתפקיד מהיום למחר, בעת שמלחמה אזורית בפתח, מעלה את החשש שהוא לא יהווה גורם בקרה ממשי על ראש הממשלה כפי שהיווה השר גלנט. כך, התוצאה של פיטוריו של השר גלנט היא, שראש הממשלה יוביל לבד את ניהול המלחמה, באין איש בממשלה שיוכל באופן אפקטיבי לערער או להרהר אחר החלטותיו. הדבר חמור במיוחד על רקע החשש הכבד שראש הממשלה מונע משיקולים לא עניינים.
פיטוריו של השר גלנט באים ימים ספורים לאחר ששרים בממשלה ואף ראש הממשלה עצמו הביעו את דעתם כי הגיע העת "לפתור" את בעיית היועצת המשפטית לממשלה "הלעומתית". ישנן גם הערכות, שהוכחשו לפי שעה, שהבאים בתור לפיטורין הם הרמטכ"ל וראש השב"כ. איני יודע אם הערכות אלו נכונות, אך אוירה של פיטורי שומרי סף, או של גורמים אשר מרסנים במידת מה את כוחו של ראש הממשלה, היא מזיקה מאין כמוה. בלי שומרי סף, בלי גורמים מרסנים – לא תהיה לנו דמוקרטיה.
מכל הסיבות הללו ראש הממשלה חייב לחזור בו מהחלטתו לפטר את השר גלנט.
מה תפקידן של אוניברסיטאות בעת הזו? יש הסבורים שעל הנהלת האוניברסיטה להשבית את המחקר וההוראה עד שראש הממשלה יחזור בו מהחלטתו. אם אוניברסיטת תל אביב תושבת לבד, הנזק יעלה על התועלת. מה גם שהשבתה בלתי חוקית מעין זו ניתן להפסיק תוך שעות ספורות על ידי הוצאת צו מניעה של בית הדין לעבודה.
אך אין פירוש הדבר שאין מה לעשות. האוניברסיטה היא אתם, בראש ובראשונה חברי וחברות הסגל האקדמי הבכיר! אתם מהווים כוח אינטלקטואלי אדיר ומוטלות עליכם עקב כך חובות מוגברות. עליכם לקחת אחריות, כל אחד/ת על פי צו מצפונו/ה. אף אני אחשוב מה עלי לעשות, כאזרח, כפרופסור למשפטים וכנשיא האוניברסיטה. אני קורא לכם לפעולה – במסגרת החוק, כמובן. קריאתי אינה מופנית רק לאלו שמסכימים לדעה שהבעתי למעלה, אלא גם לאלו שמתנגדים לה. אנחנו מצויים בימים קריטים, ואסור לאקדמיה – לכם, ידידי וידידותי – לעמוד מנגד. אומר עוד על כך היום בערב בישיבתה השנתית של מליאת הסנאט.
נהיה בקשר,
שלכם,
אריאל