האיש השפל ביותר, המנהיג הגרוע ביותר
נחמיה שטרסלר, הארץ
מלאת שנה לטבח ולמלחמה שבאה בעקבותיו, ברור היום, יותר מאי פעם, עד כמה בנימין נתניהו אשם באסון הנורא. הוא הפקיר אותנו, התעסק בהפיכה המשטרית במקום בביטחון, והוביל אותנו לשפל חסר תקדים ולחרדה קיומית.
נתניהו הוא האחראי העליון לפצע המדמם של ה–7 באוקטובר. הוא הרדים אותנו במשך 15 שנות שלטונו עם סיפורי אגדות על חמאס מורתע שלא יתקוף. הוא אפילו דאג לממן את המפלצת. בצפון הוא איפשר לחיזבאללה להתעצם, מתוך אותה גישה פחדנית של לא לעשות כלום. והוא לא טיפל בסיכון המרכזי, באיראן, ואיפשר לה להמשיך בריצה לגרעין.
גם בשדה המדיני הוא הוביל לתחתית. למרות שהותקפנו, מעמדנו בעולם גרוע במיוחד: משהו בין סוריה לצפון קוריאה. דעת הקהל נגדנו ואנחנו מוקעים בכל פורום בינלאומי. מדינות ידידותיות הפסיקו לספק לנו נשק, מצבנו הכלכלי מידרדר ודירוג האשראי בשפל היסטורי. וכל זה קורה כאשר "מר הפקרה" מתעלם מ–101 החטופים בעזה עקב שיקולים אישיים.
אבל היה לנו גם מזל גדול. תארו לעצמכם מה היה קורה אם יחיא סינוואר היה משתף את חסן נסראללה בתוכניותיו, ושניהם היו מתקיפים בו־זמנית באותה שבת ארורה באוקטובר. זה לא קרה משום שסינוואר איננו אסטרטג גדול כל כך כמו שנוהגים להציגו. גם אין לשכוח שמעשיו הובילו להרס, חורבן ומוות ברצועה.
הפלישה הקרקעית לדרום לבנון חשפה לעין כל את תוכניתו של חיזבאללה לכיבוש הגליל. אמנם ידענו על הכוונה, אך נתניהו העדיף "להכיל" גם אותה, כדי שלא לזעזע את כיסאו. הוא איפשר לחיזבאללה להתעצם, מטר ממטולה, והתעלם מאלפי המחבלים בכוח רדואן שהתאמנו בסוריה תחת מדריכים איראנים. הוא גם לא עשה כלום כאשר כוח רדואן התקרב לגבול, בנה תשתיות והקים 20 עמדות.
הכוחות שנכנסו ללבנון מצאו כמויות אדירות של אמצעי לחימה שהוחבאו בעשרות מחסנים ומנהרות. היו שם מטענים לפיצוץ גדר הגבול, טילי נ"ט, רובי צלפים ומקלעים כבדים. נמצאו גם תצלומי אוויר ומפות עם תוכניות פשיטה מפורטות על יישובים ובסיסים. אם חיזבאללה היה מצטרף לחמאס ב–7 באוקטובר, לא היה כוח שיעצור אותם. הם היו כובשים בקלות את מטולה וקריית שמונה, ממשיכים דרומה, ונפגשים עם מחבלי חמאס בלב תל־אביב. זוועה.
יש שאומרים שסינוואר לא שיתף את נסראללה בתוכנית ההתקפה משום שפחד שתדלוף. העניין הוא, שגם אם היה מגיע למודיעין שלנו מידע על שיחות צפופות בין סינוואר לנסראללה, אהרן חליוה, ראש אגף מודיעין (שבינתיים התפטר) היה פוטר אותן באותה יהירות ששלטה אז בצה"ל. הוא היה אומר שאלה סתם דיבורים, ושחיזבאללה רק מתאמן כדי להגן על עצמו מפני התקפה אפשרית של צה"ל.
המסקנה היא, שצריך לבטל את התפקיד המרכזי של המודיעין: מתן הערכות על כוונת האויב. אפילו אם יקלע פעם־פעמיים, בפעם השלישית יפול. שיסתפק בתפקידו הנוסף החשוב: איסוף מודיעין צבאי. בזה אמ"ן מצטיין. הוא והמוסד סיפקו מודיעין מעולה לחיל האוויר ולכוחות היבשה, וכך איפשרו את הפגיעה הקשה בחיזבאללה שמתרחשת עכשיו מול עינינו.
ערב ה–7 באוקטובר הבטיח נתניהו מדינה חזקה ופורחת, אבל הוא עצמו נכנס להלם, הצבא נעלם והאזרחים נשארו לבדם מול הרוצחים. תחושת הביטחון אבדה והיא לא תחזור בקלות. ערב ה–7 באוקטובר "מר הפקרה" הבטיח גם שלום עם סעודיה אבל קיבלנו מלחמה בשבע חזיתות. מתברר שהאיש השפל ביותר בהסטוריה של העם היהודי, הוא גם ראש הממשלה הגרוע ביותר מאז קום המדינה.
נחמיה שטרסלר, הארץ
מלאת שנה לטבח ולמלחמה שבאה בעקבותיו, ברור היום, יותר מאי פעם, עד כמה בנימין נתניהו אשם באסון הנורא. הוא הפקיר אותנו, התעסק בהפיכה המשטרית במקום בביטחון, והוביל אותנו לשפל חסר תקדים ולחרדה קיומית.
נתניהו הוא האחראי העליון לפצע המדמם של ה–7 באוקטובר. הוא הרדים אותנו במשך 15 שנות שלטונו עם סיפורי אגדות על חמאס מורתע שלא יתקוף. הוא אפילו דאג לממן את המפלצת. בצפון הוא איפשר לחיזבאללה להתעצם, מתוך אותה גישה פחדנית של לא לעשות כלום. והוא לא טיפל בסיכון המרכזי, באיראן, ואיפשר לה להמשיך בריצה לגרעין.
גם בשדה המדיני הוא הוביל לתחתית. למרות שהותקפנו, מעמדנו בעולם גרוע במיוחד: משהו בין סוריה לצפון קוריאה. דעת הקהל נגדנו ואנחנו מוקעים בכל פורום בינלאומי. מדינות ידידותיות הפסיקו לספק לנו נשק, מצבנו הכלכלי מידרדר ודירוג האשראי בשפל היסטורי. וכל זה קורה כאשר "מר הפקרה" מתעלם מ–101 החטופים בעזה עקב שיקולים אישיים.
אבל היה לנו גם מזל גדול. תארו לעצמכם מה היה קורה אם יחיא סינוואר היה משתף את חסן נסראללה בתוכניותיו, ושניהם היו מתקיפים בו־זמנית באותה שבת ארורה באוקטובר. זה לא קרה משום שסינוואר איננו אסטרטג גדול כל כך כמו שנוהגים להציגו. גם אין לשכוח שמעשיו הובילו להרס, חורבן ומוות ברצועה.
הפלישה הקרקעית לדרום לבנון חשפה לעין כל את תוכניתו של חיזבאללה לכיבוש הגליל. אמנם ידענו על הכוונה, אך נתניהו העדיף "להכיל" גם אותה, כדי שלא לזעזע את כיסאו. הוא איפשר לחיזבאללה להתעצם, מטר ממטולה, והתעלם מאלפי המחבלים בכוח רדואן שהתאמנו בסוריה תחת מדריכים איראנים. הוא גם לא עשה כלום כאשר כוח רדואן התקרב לגבול, בנה תשתיות והקים 20 עמדות.
הכוחות שנכנסו ללבנון מצאו כמויות אדירות של אמצעי לחימה שהוחבאו בעשרות מחסנים ומנהרות. היו שם מטענים לפיצוץ גדר הגבול, טילי נ"ט, רובי צלפים ומקלעים כבדים. נמצאו גם תצלומי אוויר ומפות עם תוכניות פשיטה מפורטות על יישובים ובסיסים. אם חיזבאללה היה מצטרף לחמאס ב–7 באוקטובר, לא היה כוח שיעצור אותם. הם היו כובשים בקלות את מטולה וקריית שמונה, ממשיכים דרומה, ונפגשים עם מחבלי חמאס בלב תל־אביב. זוועה.
יש שאומרים שסינוואר לא שיתף את נסראללה בתוכנית ההתקפה משום שפחד שתדלוף. העניין הוא, שגם אם היה מגיע למודיעין שלנו מידע על שיחות צפופות בין סינוואר לנסראללה, אהרן חליוה, ראש אגף מודיעין (שבינתיים התפטר) היה פוטר אותן באותה יהירות ששלטה אז בצה"ל. הוא היה אומר שאלה סתם דיבורים, ושחיזבאללה רק מתאמן כדי להגן על עצמו מפני התקפה אפשרית של צה"ל.
המסקנה היא, שצריך לבטל את התפקיד המרכזי של המודיעין: מתן הערכות על כוונת האויב. אפילו אם יקלע פעם־פעמיים, בפעם השלישית יפול. שיסתפק בתפקידו הנוסף החשוב: איסוף מודיעין צבאי. בזה אמ"ן מצטיין. הוא והמוסד סיפקו מודיעין מעולה לחיל האוויר ולכוחות היבשה, וכך איפשרו את הפגיעה הקשה בחיזבאללה שמתרחשת עכשיו מול עינינו.
ערב ה–7 באוקטובר הבטיח נתניהו מדינה חזקה ופורחת, אבל הוא עצמו נכנס להלם, הצבא נעלם והאזרחים נשארו לבדם מול הרוצחים. תחושת הביטחון אבדה והיא לא תחזור בקלות. ערב ה–7 באוקטובר "מר הפקרה" הבטיח גם שלום עם סעודיה אבל קיבלנו מלחמה בשבע חזיתות. מתברר שהאיש השפל ביותר בהסטוריה של העם היהודי, הוא גם ראש הממשלה הגרוע ביותר מאז קום המדינה.