זה ספר כל כך מיותר, מעולם לא התחרטתי על קריאת ספר כמו על זה. בקיצור נמרץ, מה שקורה בו זה:
בכל פעם שעיילה ויונדלאר מגיעים לאנשהו, הם מציגים את עצמם והאנשים במקום מציגים את עצמם גם הם. כולם נבהלים מהזאב, עיילה נותנת להם ללטף אותו והם מבינים שהוא לא מסוכן ואף מחבבים אותו. הם נפגשים עם הרבה אנשים חדשים בספר.
עיילה מספרת בשלב כזה או אחר של ההיכרות שהיא גדלה אצל השבט, אנשים נרתעים ממנה אבל מהר מאוד לומדים לאהוב אותה למרות זאת. כמו כן היא מספרת על האריה שגידלה ואיך אילפה את הסוסים, כולם חושבים שהיא קוסמת גדולה והיא לא מבינה למה. זה קורה הרבה פעמים בספר.
עיילה ויונדלאר מספרים על המסע שלהם לכל מי שהם פוגשים, בפירוט רב. מאוד. שוב ושוב ושוב.
עיילה מצילה מישהו ממוות בזכות היותה נושאת מרפא נהדרת. כמה פעמים.
עיילה ויונדלאר מתחתנים, עיילה בהיריון, עיילה מתארת את בחילות הבוקר שלה. כמובן שיש לה הרבה בחילות בוקר.
הם רואים נופים יפים ונתקלים במנהגים חדשים, חווים טקסים מסוגים שונים ולומדים שירי פולחן לדוני אמא אדמה הגדולה. הטקסים ארוכים וכך גם השירים, בכל פעם הם שרים אותם מהתחלה ועד הסוף שוב.
בקיצור, עזבי. דמייני שהספר הזה לא נכתב אף פעם, קראי משהו אחר.
בכל פעם שעיילה ויונדלאר מגיעים לאנשהו, הם מציגים את עצמם והאנשים במקום מציגים את עצמם גם הם. כולם נבהלים מהזאב, עיילה נותנת להם ללטף אותו והם מבינים שהוא לא מסוכן ואף מחבבים אותו. הם נפגשים עם הרבה אנשים חדשים בספר.
עיילה מספרת בשלב כזה או אחר של ההיכרות שהיא גדלה אצל השבט, אנשים נרתעים ממנה אבל מהר מאוד לומדים לאהוב אותה למרות זאת. כמו כן היא מספרת על האריה שגידלה ואיך אילפה את הסוסים, כולם חושבים שהיא קוסמת גדולה והיא לא מבינה למה. זה קורה הרבה פעמים בספר.
עיילה ויונדלאר מספרים על המסע שלהם לכל מי שהם פוגשים, בפירוט רב. מאוד. שוב ושוב ושוב.
עיילה מצילה מישהו ממוות בזכות היותה נושאת מרפא נהדרת. כמה פעמים.
עיילה ויונדלאר מתחתנים, עיילה בהיריון, עיילה מתארת את בחילות הבוקר שלה. כמובן שיש לה הרבה בחילות בוקר.
הם רואים נופים יפים ונתקלים במנהגים חדשים, חווים טקסים מסוגים שונים ולומדים שירי פולחן לדוני אמא אדמה הגדולה. הטקסים ארוכים וכך גם השירים, בכל פעם הם שרים אותם מהתחלה ועד הסוף שוב.
בקיצור, עזבי. דמייני שהספר הזה לא נכתב אף פעם, קראי משהו אחר.
