★ אין ויכוח שחמאס *נכון להיום* מהווה בעיה בדרך לשלום (גם אצלם כבר החל דיבור פנימי על פשרות והם בדרך להבנה גמורה ומוחלטת שאנחנו לא הולכים להיעלם מכאן), זה יותר במפר ממכשול אמיתי. ולמה? - כי הסכם הקמת המדינה הפלסטינית יהיה חלק מהיוזמה הסעודית, הווה אומר שמעבר לערובות בינלאומיות יהיו גם ערבויות של הליגה הערבית. אתה גם טוען שאם תוקם מדינה כזאת היא תהיה כושלת בכל קנה מידה - וגם זה לא בהכרח מחויב המציאות ויותר קרוב לכנראה שלא ממש. למה? - כי המדינה הפלסטינית תקבל תמיכה מערב הסעודית ומנסיכויות המפרץ וגם יחסי המסחר איתנו ועם העולם בכלל יעלו שתי ליגות. הכוונה היא לא להיפרד מהם לשלום אלא ל־להתראות. כמו שאמרתי שתי המדינות ושתי החברות תמיד יהיו זקוקות אחת לשנייה : שיתופי פעולה ביטחוניים, כלכליים ותרבותיים.
★ "וכשאני מדבר על אכיפה, אני לא מתכוון לתקופת שקט מטעה של חמש שנים אשר לאחריה תבוא הסלמה מחודשת. אני חושב על הטווח הארוך, כלומר עשרות שנים ומעבר לזה."
^^^^
איך שאני רואה את הדברים ולאחר הדברים שכתבתי קודם על האופי והמנגנון של ההסכם. מבחינה ביטחונית המצב יהיה דומה למצב שאחרי כינון השלום עם מצרים וירדן (גם לפני השלום עם מצרים היו אין ספור אנשים אחוזי תבהלה שפיזרו הפחדות מכאן ועד הודעה חדשה). למעשה מה שקרה בשתי חזיתות המלחמה (לשעבר) האלה מאז - הוא שלושה פיגועים הראשון של לובש מדים מצרי שהתחרפן (ראס בורקה - 7 הרוגים) והשני בקהיר שבוצע ע"י הארגון של אבו נידאל (ירי על אוטובוס - 9 הרוגים) והפיגוע השלישי (חופי סיני - 12 הרוגים) בתקופה של כמעט 40 שנה 28 הרוגים. מהצד הירדני פיגוע אחד, לובש מדים ירדני שהתחרפן יורה מהצד הירדני של הגבול לצד שלנו (נהריים - 7 נערות נרצחו) בפרק זמן של יותר מעשרים שנה.
60 שנה של שלום מצטבר - 35 נרצחים במצטבר.
★ הטרור האסלאמי הוא מכה בינלאומית וממש לא קשור רק אלינו אבל אם נוריד את גובה הלהבות בעזרת שלום כזה - עשינו את שלנו. רק מספטמבר 2015 ועד אוקטובר 2016 נרצחו/נהרגו 43 ישראלים ו 269 פלסטינים. תעשה לבד את המספרים של כל שנות המאבק.
★ "הבעיה עם השיח הציבורי בישראל היא שהוא יוצא מנקודת מבט מקובעת של פתרון מוגדר עכשיו וגמרנו. סביר להניח שכמו במקומות רבים אחרים בעולם הערבי, גם הלאומיות הפלסטינית תמוסס בסופו של דבר. אני לא אומר שזה יקרה מחר בבוקר ואפילו לא עוד עשר שנים. אבל אם ישראל תתנהל בחוכמה ולא תדלק אותה בסופו של דבר זה יקרה כיוון שאין לה שום שורשים ממשיים חוץ מאשר שנאה טהורה."
^^^^
גם הבריטים טעו לחשוב שהלאומיות היהודית תתמוסס. יותר מ 1400 שנה זה מספיק עמוק להעמקת שורשים ובניית זהות לאומית ונרטיב לאומי, תהפוך את זה לאן שתרצה.
★ "באופן אירוני, ככל שהמצב שלך יותר טוב הפגיעות שלך גבוהה יותר..."
^^^^
איך הפגיעות שלנו גבוה יותר?
אצלהם כל שהיד הופך לגיבור (בדיוק כמו הגיבורים שלנו מהמחתרות) - וזו תמונת מראה - המאבק של המחתרות שלנו שנלחמו להקים את מדינה, וההתקוממות העממית והמאבק שלהם מקורם באותו רצון נכסף. זה יכול ללמד על העתיד שלנו ושלהם. מי יצליח ומי ייכשל (אלא אם מראש נהפוך תקליט ודווקא אנחנו נהיה הראשונים לתת להם יד בהקמת מדינה). גם את הטרור שלהם (להוציא את פיגועיי המתאבדים) למדו מהמחתרות שלנו. לעומת זה תראה מה קורה אצלנו עם כל שבוי/חטוף ואפילו עם חיילים שנהרגים בקרבות, מבצעים ומלחמות (שזה למעשה תפקידם וייעודם - להילחם ואם נגזר גם ליפול).
★ הציונות אמנם נגזרת של המילה ציון אבל התנועה הציונית באה לבטא ערכים ליברלים שדי מתנגשים בערכים דתיים. משכך אני מבין שאצלכם המונח ציונות דתית לא בא לבטא איזה קשר לתנועה הציונית אלא יותר ככותרת סמנטית שמחברת בין הנגזרת לזרם או תנועה חדשה, חדשה באופן יחסי גם לתנועה הציונית.
★ על מדינת הלכה, ציונות, לאומיות וציונות דתית / ישעיהו ליבוביץ'
עמדתו של פרופ' ישעיהו ליבוביץ כלפי הציונות והלאומיות עברה שינויים במהלך השנים. בצעירותו האמין ליבוביץ בציונות ובשחרור לאומי וטען כי "ציונות דתית משמעה שלילת הדתיות הגלותית"; וזאת מתוך הנחה, שחיים יהודיים בגלות אינם "התגלמותם האותנטית של חיי התורה" וכי היהדות בשלמותה יכולה לבוא לידי ביטוי "רק במסגרת יהודית מקיפה". לפי תפיסתו, נועדה הציונות ליצור את המסגרת ההכרחית של ריבונות יהודית, ותפקיד הציונות הדתית - להחיות את תורת ישראל כגורם המעצב את חיי העם במדינתו. וכך, בניגוד לדימוי הציבורי של ליבוביץ כמי שנאבק בהפרדת הדת מן המדינה, מן הלאומיות ומן ההיסטוריה - צידד ליבוביץ בתחילת דרכו במדינת הלכה, והיה "אחד מהוגי הדעות החשובים שהובילו את אחד ההישגים החשובים של המהפכה הציונית-דתית - יצירת הקיבוץ הדתי".
הוא אף קבע כי "הציבור של יהודים שומרי תורה שהשתתפו במפעל הציוני חולל בהקמת המדינה את המהפכה הדתית הגדולה ביותר בתולדות ישראל". ואולם בשנים שלאחר הקמת המדינה שינה ישעיהו ליבוביץ בהדרגה את עמדתו באשר לציונות ואת יחסו לתפקידה של הציונות הדתית. הוא ראה במדינת הלכה רעיון מזיק, והדגיש כי להקמת המדינה אין כל משמעות דתית ישירה, וכי הציונות אינה המשך של היהדות או מימושה, אלא תנועה מדינית-חברתית של חוגים יהודים מודרניים "שמאסו בשלטון הגויים עליהם.
לא זו בלבד שליבוביץ נסוג מן הרעיון של תוכן דתי למדינה, הוא נרתע מכל תוכן תרבותי או ערכי מחייב למדינה, שלא הייתה בעיניו אלא אמצעי למימוש צורכיהם ומאווייהם של תושביה - בתנאי שלא תפגע בזולת. לתפיסתו של ליבוביץ, לאומיותו של עם ישראל היא ביהדותו, בקיום אורח חיים של תורה ומצוות לפי ההלכה. ועם זאת התנגד ליבוביץ לכל חקיקה דתית שהיא, שהייתה מנוגדת לרעיון של בחירה חופשית. בחירת העם היהודי מִתְמַצֵית בקביעת חז"ל - "אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו, "אך מכיוון שהעם היהודי, לפי עיקרון הבחירה החופשית, יכול להיענות או לא להיענות לתביעה לשמור את מצוות התורה "אין ערובה לגורלו".
אחרי מלחמת ששת הימים תיאר ליבוביץ את רעיון "ארץ ישראל השלמה" כ"מפלצת" העלולה לגרום להתדרדרות מוסרית, ולהביא "להרס עצם קיומה של מדינת ישראל". לשיטתו של פרופ' ישעיהו ליבוביץ, אין לארץ ישראל קדושה "מצד עצמה", והמצוות התלויות בארץ אינן נובעות מקדושת הארץ, אלא מעצם עשיית המצוות: "מצוות, כשהן מקוימות, הן הן מקדשות את הארץ".
פרופ' ליבוביץ' הוסיף ואמר על קיום מצוות : שהוא בחר באמונה מתוך בחירה חופשית ודעה מפוכחת, וכל אדם שבוחר בדת/אמונה חייב לקיים כל תרי"ג מצוות עשה ואל תעשה. מחויב לכל אחת ואחת. ולא יכול להיות הרב נוח ולבחור איזה כן לקיים ואיזה לא.
★ למה אתה מתנגד להפרדת הדת מהמדינה?
★ "אבל אם אתה חושב שרוב הציבור הדתי לאומי תומך בהקמת "מדינת שריעה" יהודית אז הייתי ממליץ לך להרחיב קצת יותר את ההיכרות שלך עם המגזר הזה... "
^^^^
מקווה שאתה צודק, אבל עם השנים אני שומע את הקריאה למדינת הלכה יותר ויותר בכוח, אם ב 2011 באמת מיעוט זניח היה שם היום זה כבר כמעט מיינסטרים.