שקט מחריש
מוליך אותי בין מסדרונות ליבי
בשלל צבעים
ריחות וצלילים
באחד העלטה מצמררת
במנגינה מותחת
וריח שריפה.
והשני מואר כלבנה
אור לבן-צהוב מתחלף
ודמות מטושטשת נראית מרחוק
מנגינה מרגיעה
בריח נעים ומשכר.
ובאחר פרחים מעופפים בחלל החדר
מנגינה אביבית
וריח סיגליות
ורגליי ממשיכות לנוע
ואין בחירה בידי
להיכן אכנס במסדרונות ליבי
נתונה בידי האל
ולאן שיוביל שם אהיה.