בעניין הציניות. קודם לכן אמרתי שאפשר לקחת את השיר למקומות שונים ורבים. בגלל ההגדרה שלי, אני חושב שיש גם לקחת את השיר למקום כזה, אני לא אומר שאין לו עוד כיוונים, דווקא יש, אבל גם לשם. דבר שני, לא ציינתי ש"אושר הוא סיפק התאוות והיצרים" אצל המשורר, להפך, הוא מציג את הדברים כך; ובצורה צינית, הוא לועג לכאורה לאלה אשר כך.
לא ידעתי את שאמרת לי, ועכשיו שכן, ייתכן ובאמת הוא כיוון לשם. משנה את דעתי? מה הכוונה? אני כן מסכים שהטרגדיה הזו שקרתה לו, בטח אם בשבילו הנישואין היו משהו שבא ממקום אמתי, של בניית משפחה ורצון לגדול, אז הכאב והשיברון היו עצומים אח"כ. אני לא יודע אם "שיממון קודר", כי אף פעם לא עברתי טרגדיה דומה לו, אבל אני כן יכול לומר שהרגשתי שיממון קודר, לאחר מה שציינתי בהודעה הקודמת. זו תחושה שלי, שהוא ביטא בשיר הזה, שאני מכיר, שאני מרגיש אותה לפעמים ולכן התייחסתי דווקא לכך.
כן זה הבסיס לדברים שלי, אבל מה שמשתמע מזה, או לפחות מה שהבנת מזה לא כ"כ מדויק. אסביר את עצמי: כשה"אושר" הוא יצרים ותאוות, ההרגשה בסופו תהיה כזו, כי הוא בכלל לא אושר (לעניות דעתי), שהרי כל אחד מגדיר זאת אחרת. עכשיו, משפחה לדעתי זה בהחלט אושר. משפחה שמגיעה מתוך מקום טהור, של אהבה כנה, רעות, כבוד, רצון לחיות יחד ולהקים משפחה (אני אוסיף בתור אדם דתי שזה כולל גם מימד תורני), לחיות חיים אידאלים וכו'. זה ודאי אושר, ואם היא התפרקה מסיבה כזו או אחרת, אני לא יכול להגדיר את התחושה שאחרי "שיממון קודר" כנראה שזה הרבה יותר, לא יודע מה, ואם את רוצה אז... אולי כן אפשר להגדיר את זה ככה אצל אנשים מסוימים שמגדירים את זה ככה, זה מאוד תלוי בהגדרה של כל אחד. אסביר את עצמי שוב: בבסיס דבריי התחושה הזו מגיעה אחרי מעשים שלאדם לכאורה נראים כאושר, ולי נראים כמשהו אחר. ויודעת מה, לא רק סיפוק תאוות במובן השלילי... לדוגמה, לפעמים אדם מתבטל, נמצא במחשב שעות על גבי שעות בלי שום עשייה, יש תקופות כאלה (אולי את מכירה), ממש בטלה שלמה, ואז לפעמים מקוננת תחושה כזו של... תחושה של שיממון, חוסר משמעות (שנובעת מעשייה) - אז שוב, לעולם לא אדע את כוונת המשורר, אבל לי נראה, שעל גבי כל כוונותיו, מסתתרת שם כוונה של לעג לאושר שחולף מהר ואחריו, שיממון קודר.
אני מקווה שהסברתי את עצמי כמו שצריך, הדברים נראים מעט מסורבלים.
