נושא הוא מבטו לעבר הנשקף,
מנסה לזהות תחת כאבי ההווה
נצנוצי אור בהיר -
אולי יאירו תקוותיו, אולי יוסיף הוא צעדיו.
מפנה את ראשו לעבר עץ הערבה המשיל ענפיו,
לעבר הספסל הריק - המיותם מזה כמה שנים.
יכול הוא לזהות את הבדידות מציצה אליו במבט כואב.
אך הוא משיב לה בחיוך, מאבק מעילו - ומוסיף ללכת.
מתדבק בהווה ומאוהב עד אין קץ בקסמי צפונות העתיד.
מנסה לזהות תחת כאבי ההווה
נצנוצי אור בהיר -
אולי יאירו תקוותיו, אולי יוסיף הוא צעדיו.
מפנה את ראשו לעבר עץ הערבה המשיל ענפיו,
לעבר הספסל הריק - המיותם מזה כמה שנים.
יכול הוא לזהות את הבדידות מציצה אליו במבט כואב.
אך הוא משיב לה בחיוך, מאבק מעילו - ומוסיף ללכת.
מתדבק בהווה ומאוהב עד אין קץ בקסמי צפונות העתיד.