בדד הוא פוסע
וזכרונותיו חותכים
את מעטה הפלדה
של לבו.
כל זכר חיוך
שביב תקווה
טיפת אושר
נחנקו מהשנאה.
פיסות עבר
התגשמו לכדי צורה
זהה לה בדיוק
מלבד החיוך.
הוא לא מסוגל
הוא לא חזק דיו
להאמין לשינויי הזמן.
הוא לא חשוב
לאיש,
אין בו אהבה
אפילו לא לעצמו.
וזכרונותיו חותכים
את מעטה הפלדה
של לבו.
כל זכר חיוך
שביב תקווה
טיפת אושר
נחנקו מהשנאה.
פיסות עבר
התגשמו לכדי צורה
זהה לה בדיוק
מלבד החיוך.
הוא לא מסוגל
הוא לא חזק דיו
להאמין לשינויי הזמן.
הוא לא חשוב
לאיש,
אין בו אהבה
אפילו לא לעצמו.




