נרשמתי לסימניה לפני יותר משלש שנים, אבל לא עשיתי עם זה כלום. גיליתי את האתר כשגיליתי באקראי שמפורסמות פה חוברות שכתבתי והוצאתי פעם.. (ושנמכרות עדיין לשוק הרלוונטי). היה כייף להיווכח ש"אני קיימת".. :)) מאז ועד היום הסתכמה החברות שלי בכתיבת.. אולי שלש ביקורות. וזהו. לפני זמן קצר גיליתי שצעיר ילדיי חבר פה, דירג עשרות ספרים כאן וכתב המון ביקורות. זה כל כך חימם לי את הלב שהכרתי תודה לאתר הזה, שזימן לי את החוויה המענגת הזאת. ואז גם חשבתי לעצמי שאין שום סיבה שלא אעתיק גם לכאן את ביקורות הספרים הרבות שכתבתי בהזדמנויות שונות. אז היום, בשל מחלה שמרתקת אותי למיטה.. עשיתי את זה. זה מרגיש טוב. לרכז. יש לי עוד המון. זה רק קצה הקרחון. אני מקווה שמה שעשיתי היום תהייה רק ההתחלה. לחייכם!
