“היש גן עדן?

פעם לפני שנים כשהייתי ממש צעיר, אמרה לי אחת מחברותיי, שסקס יכול להיות ממש אלוהי, בהתעלות ובהתגלות שאנו עשויים לחוות כאוהבים. אמירה שהייתה עבורי תאורטית לחלוטין.

למרות שחלפו שנים רבות, לא נואשתי ואני עדיין מחפש בספרים העוסקים באהבות ראשונות מרטיטות, את ההוכחה שמה שאמרה לי חברת נעורי הוא דבר אפשרי. ספרה של שלומית גלבוע, ארבעה גברים ואשה, נראה לי הספר שאני עשוי באמצעותו להגיע סוף סוף להארה ולגילוי האלוהי.

גלבוע ,כתבה על אישה צעירה, חולה סופנית, המספרת לעצמה על ארבעה הגברים בחייה. סיפור שרצתי להאמין בנחמה הטמונה בו, אך הוא הפתיע אותי בתיאוריו המיניים הבוטים ונטולי החמלה. האם גלבוע, יצרה אכזבה מכוונת, למי שחיפשו סיפור גן עדן אבוד ומנחם ונוכחו לדעת כי הם מגלים במפתיע סיפור על סדום, תרתי משמע, שבמוקדו סיפור יחסים שעל פי הגדרתם הם אונס ומעשה סדום.

דנה הצעירה, שמשמעות שמה נגזרה ממשפט ילדות מכונן: "דנה נמה, דנה קמה" מאלפון ללמוד א, ב, לילדים, עוברת מטמורפוזה: "... דנה נבוכה, דנה שותקת, דנה לא קמה ולא הולכת," כך היא חשה בשעה שמאהבה כופה את עצמו עליה. דימויים לתום ילדות ותמימות נערה מתבגרת, המוחפצת על ידי יהוידע, פרופסור להיסטוריה, המבוגר ממנה בארבעים שנים, האמור להיות המנחה שלה לעבודת בגרות בהיסטוריה על ארגון ניל"י. אלא שהמנחה מחליט לשנות את ייעודו החינוכי והופך להיות המנחה המיני שלה. יהוידע – למי שלא יודע, היה כהן גדול בתקופת המקרא, שמצד אחד היה קרוב לאלוהים, ומצד שני, ליהוידע ההיסטוריון, צד אפל המדמה אותו לסאטיר, מפלצת מהמיתולוגיה היוונית שנודעה באונס סירנות ונערות, אותו צייר פיקאסו, כאדם ספק חיה, הרוכן מעל גופה של נערה.

כמעט והעפתי את הספר לכל הרוחות, בשעה שקראתי את תיאורה של גלבוע, את נפשו האפלה של יהוידע, "אט אט מצליח יהוידע לעצב דנה כפי שראה בחלומותיו הישנים. אישה זונה. מאהבת קמאית, דקורציה מושלמת לחור." תיאורים מיניים שעוררו בי תיעוב, מול העובדה שדנה מספרת לעצמה פנטזיה הזויה, של אהבה.

החור, הוא מטפורה פלסטית מבעיתה, למיניות אפלה כחור שחור, הבולע את אישיותה של דנה ורגשותיה, לביטול עצמי מוחלט, על ידי כוחות גדולים ממנה, ריגושי מיניותה הנחשפים לראשונה בחייה, כרוכים בכוחניות ובניצול מתוחכם של יהוידע את תמימותה. לאחר זמן חשבתי שזה בדיוק מה שגלבוע, מבקשת להשיג, תחושות של תיעוב וכעס, לניצול הציני של נערה ספק ילדה, על ידי אדם בוגר וסמכותי.

לדנה, שלוש מערכות יחסים נוספות עם גברים, אך תמיד המערכת הראשונה תעמוד ברקע יחסיה האחרים, כמפלצת אפלה הממאנת לאבד את אחיזתה. דנה, נשארה קורבן למאבקי שליטה בין גברים לנשים. אפילו ביקור אצל רופא נשים פרטי העובד ללא ועדה, אצלו דנה מבקרת, בכדי לבצע הפלה, כפי שדרש ממנה אחד מהגברים שלה, מרגיש לה כאונס: "דנה לבדה, דנה פרה, דנה פושקת רגלים על מיטה שיוצרה במיוחד עבור נשים ... על פי האופן בו גברים רואים נשים? דקורציה לחור."

ספר הכתוב היטב, אם כי כנטול רגש, שהאטימות והניכור הם רוחו. ספר המיועד למסוגלים לעכל בוטות, לאלו שיצליחו בכך, מובטח, ספר מעורר מחשבה. למרות שהוא נכתב כמעט לפני דור, לפני עידן ה- מי טו, הוא עדיין רלוונטי, לפגיעות מינית שהן לא בהכרח פיזיות, אפילו הערה של נער לנערה על היותה לא סקסית לטעמו, יכולה לפגוע בדימוי העצמי של אותה נערה שבגרה והפכה לאישה למשך שנים רבות.

הפתיחה שלי הייתה צינית ואירונית, אך היא מתארת את הפער בין הפנטזיה שיש לעתים לצעירים על מיניות ויחסי מין, לבין החוויה המשפילה או המאכזבת שהם חווים בצעירותם, כזאת שרודפת אותם לכל חייהם. גלבוע תיארה בצורה מדויקת את אותן תחושות כואבות.”