“אני מאוד אוהב את הכתיבה של אשר קרביץ.
החל מקלמן קימרלינג, פקד קולומבוס חוקר וחידות הגיון נוסח דני ידעני של פעם, דרך למדוד את העולם עם הסתכלות פשוטה על בעיות שנראות מורכבות, הכלב היהודי המדהים והמקורי ועד לכתוב כמו אלוהים, יצירתו האחרונה והמקסימה.
הפעם התגלגלתי אל החתול הטרויאני, ספר ובו חמישה סיפורים (באורך הולך ועולה לאורך הספר).
כולם נקראים בשקיקה, זורמים ונגמרים בטוויסט כזה או אחר.
לעיתים יש קצת חיפוף של הדמויות, אך יכול להיות לגיטימי בסיפורים קצרים כשרוצים לפתח את העלילה מהר.
אשר נהנה לשחק הרבה בחידודי לשון לאורך כל ספריו. בסיפור האחרון בספר, לקפוץ מעל לפופיק, הגיע לשיא עם סיפור שלם שכולו משולב ובנוי על חידודי לשון.
בהקשר זה, אני אפילו נהנה לקרוא את ההקדשות בתחילת הספר, וברשות המחבר אצטט:
למאור הגדול ולמאור הקטן.
שמאירים ביום ומעירים בלילה,
ומעניקים להוריהם שמחת אין קץ.
ובנוסף ציטוט: ״זו לא חכמה להיות צנוע כשאין לך במה להשוויץ.״. אשתי...

מכיוון שזו הביקורת היחידה שנכתבה על הספר עד כה, אני ממליץ בחום לקרוא איזשהו מן הספרים של אשר קרביץ. לפחות את הכלב היהודי...
לסיכום, ספר מאוד קליל וכיפי, משופע בחידודי לשון.

תיהנו!”