הולדת תפוז הוא ספר שיריה השביעי של אורה עשהאל, מדענית וסופרת, עורכת ומבקרת, הכותבת שירים מילדות, ברצף הנמשך על פני יותר משישה עשורים. זוהי שירת נופים: נופי חוץ ונופי נפש. שירתה מתפעמת מנופים אקזוטיים עמו המדבר הנמיבי, אך מוקסמת גם מן הזוהר הלילי של שמי הכינרת והיופי הצנוע של קירות לבנים בלב תל אביב. מראות החוץ מוליכים אותה אל נופי הנפש: "טיפות פרחים סגולים/ מטפטפות באשדות המוליכים/ לסבך חלומות קסומים" היא כותבת בשיר נשפכת אל המעבה.
זוהי שירה מופנמת ורבת דמיון, שאינה מתכנסת בתחומי האני, נאמנה לשורשיה המשפחתיים אך חובקת את הדורות הבאים, רגישה לדקויות חזותיות אך גם מצטיינת ברוחב ראייתה
חיים נגיד
ד"ר מימי חסקין ,ראש החוג לספרות במכללת סמינר הקיבוצים,כותבת על יצירתה:"מן הצד האחד המשוררת היא יתומה מינקות, ששיריה מנסים למלא את החור השחורשל ההעדר.מן הצד האחר,היא בת לשושלת ספרותית שבמרכזה סבתה נחמה פוחצ'בסקי(נפ"ש) וסבה עשהאל-שניהם חקוקים בשמה וביצירתה.תנועתם של שיריה בין הריק למלא,היא הציר המרכזי של קובץ שיריה החדש."