“הספר נפתח בטריק שעובד על הקוראים, ציטוט מספר יונה פרק ה פסוק א " ותשקע שארית הדרך בחום אשר לאופק המרצד...". ואני הקורא שאוהב תנ"ך, אומר לעצמי .." היי , זאת לא שפה תנ"כית,ולא זוכר אפיזודה כזאת" ולכן פתחתי ספר יונה והנה.. אין פרק ה כלל.
המחשבה הראשונה שעברה בי היא .."הוא עבד עלי..". כשסיימתי את הספר הבנתי את ה...אפילוג שנכתב בעמוד הראשון.
ג'ונה הוא יונה מודרני, שמתחיל את הקריירה שלו כעורך דין במשרד סוחט לשדו ומצפונו של העובד עד ליובש מוחלט כמו קיקיון מוכה. גם הוא אינו מבקש להיות נביא, אבל עובר תלאובות כמו יונה מהתנ"ך. הוא מתחיל את הקריירה בנינווה המודרנית, הלא היא..ניו יורק.
לג'ושוע מקס יש פרשנות מקורית וחדשנית משלו מהם חזיונותיו של נביא ומהו מהלך העניינים בינו לבין סביבתו, כמו אמירת אמת לאישה שבעלה הומוסקסואל מתחבא, ונושאים אחרים.
לא אמשיך בתיאור הדברים והעלילה, אולם אתן רמז לדמות נוספת, ג'ודי, שגם היא מנסה לברוח מייעודה, ועוברת כמובן הרפתקאות אחרות.
המבט הציני על החיים כיום עולה מכל דף, או איך שאומר אחד המשתתפים בעלילה,"בעולם יש קאובויס ואינדיאנים, הראשונים טורפים והאחרונים שואלים את עצמם, מה היעוד שלנו ואם אנחנו יכולים לשקם עוולות..." .
הציניות מתבטאת גם בעובדה כי בימי הזוהר מחזיק ג'ונה שתי מאהבות ומבצע ג'אגלינג ביניהן, עד שהוא מביט פעם אחת בראי ובוחן עצמו ללא הגנות, ומגלה.. " עם בטן לא מתוחה, כתפיים שמוטות, מבע סתום..גבר קרוב יותר לגיל העמידה במלוא עוזו מאשר לעלומים במלוא עוזם..."
ויש גם הומור .."הוא קלט שלא הפגין התלהבות ראויה בתגובה הראשונית.....ובמחשבה שנייה..טוב יותר שבת דודה שלך תתחתן עם בחור שהוא קצת יותר רואה חשבון מאשר, נניח, קצת יותר מדי סוחר מריחואנה..".
והיה גם הומור כמו.."ג'ודית עצמה הייתה מודעת לעובדה שזכתה בכמה קלפים הפחות נחשקים בחפיסה הגנטית של הוריה....הגרוע מכל , ג'ודית ירשה את השיער של אמא של דיוויד- הבנות ב"בני ברית" כינו אותה ג'ופרו..( ג'ואיש אפרו)".
כדאי לקרוא את הספר, כי גם כרומן הוא מקורי ורב גוונים.”