שורה של שינויים פוליטיים במזרח התיכון יצרה דימוי של "אביב ערבי": בחירות בעיראק וברשות הפלסטינית; הפגנות המוניות בלבנון; החלטת הנשיא חוסני מובארכ לאפשר התמודדות בבכירות לנשיאות במצרים; בחירות מקומיות בערב-הסעודית. מה מהות שינויים אלה ומה מקורותיהם – האם הם פירות מדיניות קידום הדמוקרטיה של הנשיא בוש, או אולי הם תוצאת המהפכה התקשורתית הסוחפת את העולם הערבי? האם אלה סימנים של מהפכה אמיתית, שרקעה תסכולים פוליטיים, כלכליים וחברתיים, או צירוף מקרים אשר ביניהם לבין תמורה עמוקה אין כל קשר? האם מדובר בתמורות הדרגתיות אותן מחוללים חילופי הדורות בשלטון, או שמא חילופי הדורות מלמדים על מאבק עיקש הנמשך מדור לדור, כדי לשמור על המצב הקיים?
על רקע תהיות אלו נידונה שאלת חילופי הדורות במזרח התיכון ביום עיון שנערך במרץ 2005 במרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה. ביום העיון היו כל המשתתפים חוקרים ממרכז דיין, פרט לאורח אחד מאוניברסיטת בן-גוריון, ד"ר יורם מיטל, העוסק במצרים.