כמו בחידת תצרף, אלי שקדי מרכיב בספרו שקדים קלויים פיסות-פיסות של קורות חיים הנופלות למקומן, משתלבות זו בזו ויוצרות תמונה ההולכת ומתבהרת של בן "דור המדינה", ילד שגדל בירושלים של פעם וצמח והתבגר יחד עימה.
בשפה עשירה אך תמציתית, מדויקת כסכין אך גם עדינה ומתבוננת, המחבר מפיח חיים בתמונות ובמקומות, בדמויות מן הבוהמה הירושלמית, באירועים וביחסים בתוך המשפחה ומִחוצה לה, בטרגדיות של מלחמה ומוות ובקומדיות הקטנות של החיים. הילד החבוי בתוך המבוגר בוחן את עברו ואת עתידו, והמבוגר בוחן בעיני ילד את חייו, את חלומותיו ואת פשרם.