הכרך שבידיכם הוא האסוּפּה השנייה של שירה מתורגמת מבית "הו!", והוא ממשיך את המסורת שבּהּ פתחנו בכרך 13. אמנם בכל כרך וכרך של כתב העת אנחנו מקצים מקום לתרגומי שירה חדשים, אבל מדי כמה כרכים אנחנו מבקשים להרחיב את המבט ולהקדיש את המקום כולו לשירה מתורגמת, כדי לאפשר מבט רוחבּי ומעמיק יותר במבחר משירת העולם. והרי מתן קול עברי לחוויה הקוסמופוליטית פוקחת העיניים של קריאה בשירה ממקומות ומדורות שונים הוא מעשה שירי חיוני, שיש בו כדי להרחיב את גבולותיה של השירה העברית ולספק לה מקורות חדשים של השראה ושל יופי.
אסוּפּת השירים הנוכחית בנויה ברוּבּהּ באופן כרונולוגי, מפני שקריאה כזאת מאפשרת לנו לעבור, במובן מסוים, מסלול הדומה במשהו למסלולה של הציוויליזציה שלנו. מיד נפרט על כך, אך לפני כן נספר על שני מדורים החורגים מן הסדר הכרונולוגי, והם יוצאי דופן ומרכזיים מאוד בכרך הנוכחי: אחד מהם נקרא "גָלויות, מיעוטים, יהדויות", והשני מציג - בפרסום ראשון! - מבחר של תרגומים גנוזים מאת לאה גולדברג.