“הספר היה סבבה וזורם

אז אחרי הספר הראשון עם הזוג הבלתי מדיסון וסקוט, מגיע הספר הזה, האמת התלהבתי לגלות שיש עוד שני ספרי המשך למרות הזוג מדיסון וסקוט.
ותכלס אחרי מה שסיימון עובר בספר הראשון בגללם מגיע לו סוף טוב ושיהנה קצת.

אבל לא, הזוג מאיו יוצא לחופשה וסיימון נשאר בניו יורק לעשות טובה לחבר שלו מהעבר ששוכר אותו בתור שומר ראש לבת הדודה שלו, מרגו.
כמו שסיימון אמר לה, הוא היה צריך להגיד לא. מהתחלה היא עושה לו חיים קשים, משגעת אותו, בורחת ממנו, מעליבה אותו.
ריחמתי על סיימון, לא מספיק מדיסון עכשיו מרגו חחח. סיימון באמת נשמה טובה ורוצה רק טוב ובספר הזה גם מגלים על המשפחה שלו ולמה הוא כזה וזה רק גורם יותר לרצות שיהיה לו טוב בחיים כי הוא עבר כבר יותר מדי ולמרות שהוא כביכול מבוגר, בן 38, הוא מתמודד עם דברים קשים.

מרגו הייתה דמות מורכבת, היה לי קצת קשה איתה לפעמים, מצד שני צריך לזכור שהיא אומנם בת 26, אבל כמו שהיא אמרה, היא מרגישה עם ניסיון חיים של בת 60.
היא עברה חיים קשים, אמא מסוממת, חברים מתחלפים של האמא שהתעללו בה, התמכרות לכל דבר אפשרי מגיל 15 ואז הרצון להתנקות ולהשתקם.
היא מאוד חזקה, אומנם היא גרה בדירה שבן דוד שלה קנה לה, אבל היא זאת שמתחזקת אותה, דואגת לדירה. היא עובדת בעבודה שבן דוד שלה סידר לה, אבל בסוף זה עליה, היא צריכה לדאוג שהגלריה תעבוד, היא שוכרת אנשים והיא לא שוכחת מאיפה באה ונותנת הזדמנות לאחרים.

שניהם פגועים ורדופים וצריכים להתגבר על העבר כדי להתקדם לעתיד והם היו זוג חמוד.
וזה הכי שומר ראש וזה היה מעולה בקטע הזה. אהבתי גם הטוויסט, שבסוף זה לא מי שחשבנו, חשדתי קצת בה אבל לא ציפיתי להמשך.

עכשיו מחכה לקרוא את השלישי על אדריאן וסשה, אחרי כל התיאורים שלהם בספר השני, זה נשמע מבטיח הספר השלישי.”