השירים בספר הוא היה כאן, אני בטוחה בזה, הם תגובה למתרחש בעקבות מותו הפתאומי של אהוב והעדרו.
הם נעים בין החיה למת, ארץ לשמים, גוף ורוח, היפערות והידוק, התפכחות וכאב. כוחו של הספר בליבו הגלוי,
בפרטיו המוחשיים ובהומור הדק, המאפשרים לדבר על הכול מבלי להתפרק או לדעוך ובחיוּת המבנית שלו –
שינויי צורה וקול המחלצים את הדיבור מן האֵבֶל אל החיים ומתעקשים על חיי הקול שנשאר. השירה בו היא
חוט קשר עם מי ומה שאינו עוד ובו בזמן נשימה של חיים נמשכים; שירה המגיבה לקרע מבלי להיקרע –
וכתיבה כפעולה מאחה.