רקמה לירית מינימליסטית חזקה ומשוכללת עם פריצות של אינטרוספקציה בעלות נימה אלגית ולשון שאינה מוותרת על החוויה האישית, על נוף ועל אווירה, ללא התחכמות ומליצה ריקה, מאפיינות את קובץ השירים החדש של יובל גלעד אשר ממשיך, מצד אחד, מגמות מוכרות מספרים קודמים, אולם מוסיף עליהן, מצד שני, חותם אירופי קודר ואותנטי המתאפיין כ"התבוננות אדוקה בחיים בלתי נראים".
עמוס אדלהייט