רומן אוטוביוגרפי, המגולל קורות חייו של ילד, משכונת עוני בגדאדית, למשפחה דלת אמצעים.
הרומן פורש לפנינו באופן ציורי ומרתק, תיאור אותנטי לסביבת מגוריו, כדי תמונה היסטורית
נאמנה של הגיטו היהודי בבגדאד.
בחלקו הראשון של הספר, מתאר המחבר את אורח חייו בשכונת מגוריו, המעורבת ממוסלמים ויהודים,
את המנהגים והאמונות ויחסיו עם דמויות מוסלמיות שונות. הוא פורש לפני הקורא את יריעת חייו
באופן כואב ונועז ביותר. דוד היטיהב לתאר באופן רחב ומקיף את הווי החיים היהודיים ברובע
היהודי בימי חול המועד, מסורת, מנהגים, ריחות ומאכלים, שרבים מהם נשכחו, כמו ניחוחו של
ה"קיצ'רי" שאפף כקטורת את שכונת היהודים מדי יום חמישי.
בחלקו השני של הספר מתאר המחבר את התלבטויות בני דורו – צעירים הצמאים לשנות את המציאות
בה הם חיים. המחבר, שהזדהה עם הקומוניזם, מתאר בכישרון רב את התלבטויותיו האידיאולוגיות
והגיגיו, עד לגיבוש השקפת עולם בה האמין ואותה הגשים, בהצטרפותו למחתרת החלוצית ולארגון
ההגנה. בתיאור פועלו במחתרת נחשף בפני הקורא, ממקור ראשון, אופן עבודת המחתרת החלוצית,
מאחר שהמחבר מתאר את כל השלבים שעבר מאז הצטרפותו כחבר מהשורה, מדריך, פעילות, בריחה
ועד השתתפותו בניהול מחנה העולים בטהראן, שעבדו בו אלפי יהודים שברחו מעיראק לפרס למען
עלייתם ארצה.
אברהם כחילה.