“זוכרת שהייתי קטנה ושובבה, נעלמתי לאימא שלי לכמה דקות... ווי ווי איזה בלגן עשיתי...ואיזה עונש קיבלתי... ווי ווי. אחד הפחדים של כל הורה שפתאום הילד לא נמצא בקרבת מקום או בקשר עין. עוד יותר גרוע ללכת לישון, בידיעה שהדבר היקר לך מכל חולם חלומות מעבר לקיר, ושהלילה פינה את מקומו לאור השחר אתה מגלה מיטה ריקה!

ג'יין בת העשר מתעוררת מרעשים מוזרים, כשכל בני הבית מצויים בשינה עמוקה. זה לא המאוורר תקרה שעמד לנחות עליה וגם לא עכבישים... זה משהו אחר... ג'יין מסירה את השמיכה ופסעה לעבר הדלת תוך כדי הצצה למסדרון החשוך... אלא מה? שבקצהו של המסדרון נמצא חדרה של ג'ולי, וממנו נראה מלבן קלוש של חושך בהיר יותר. הדלת פתאום נסוגה וארבע אצבעות גדולות נצמדו לקצה של הדלת. הפחד שאחז את ג'יין שלח אותה לצלול לארון הבגדים ולהסתתר.

ברווח שנותר בין דלת הארון למסגרת הארון, היא הציצה לקטע של המסדרון... ומה עיניה רואות? ג'ולי אחותה בת השלוש עשרה מובלת על ידי אדם לא מזוהה, תוך כדי הצמדת סכין לגבה. ג'ולי הפנתה את ראשה אל ג'יין, הרימה את האצבע המורה השמאלית, הצמידה אותה לשפתיה, וסימנה לג'יין להיות בשקט... ששש

זה הסיפור של עדת הראייה היחידה שראתה כיצד אחותה נעלמה ממיטתה.

את העדות הזו מספרת ג'יין להוריה אנה וטום בבוקר. מאז האירוע ועד להודעה למשטרה, חלפו שלוש שעות משמעותיות ולכן הסיכוי למצוא את ג'יין קטן.

לאחר שמונה שנים של מאמצים, חקירות, הקמת קרן נאמנות על שמה של ג'ולי, פתאום פעמון הדלת צלצל ומי בפתח? ג'ולי.

איפה ג'ולי הייתה במשך שמונה שנים? איל ולמה היא הופיעה פתאום?

אירועים מסוימים, טלפון יזום וגורלי של אלכס מרקדו (חוקר פרטי) זורעים באנה שאלות, חשדות ותהיות האם זו באמת ג'ולי? ואם זו לא ג'ולי, אז מי האישה הזו שהגיע לביתם, ומה עלה בגורלה של ג'ולי?

במחצית הראשונה של הספר הקריאה מתחילה בהילוך גבוה ועולה במדרון המתח, ככל שהקריאה מתקדמת ולקראת המחצית השנייה של הספר הרגשתי שההילוך הולך ויורד.

הספר ערוך בפרקים קצרים ומדלג בין קולותיהן של הדמויות. ההידוק בין החלקים מחוספס, לא חלק עד כדי מבולבל. למרות שסופו של הסיפור מחבר את החלקים, לדעתי הדרך לסוף המסלול מבולגנת ומתישה.

תמצאו בספר כמה סצנות קשות ועצובות, כולל סיפור חייה של ג'ולי ולמרות זאת, לא הרגשתי את הלפיתה בגרון המובטחת בספרי מתח.

בשורה התחתונה: אפשר לקרוא, ללא ציפיות.
לי יניני
מודן, הוצאה לאור, שפת המקור: אנגלית, ז'אנר: מתח, 274 עמודים, 2018”

“מבעד לחריצי הארון בשעת לילה מאוחרת ג'יין הקטנה רואה מראה מבעית, אחותה הגדולה ג'ולי נלקחת באיומי סכין ממיטתה. בבוקר כשנודע שג'ולי נחטפה ג'יין מספרת לשוטרים ולהוריה את שראתה, מהמשטרה נמסר כי חלון ההזדמנויות של 3 השעות הראשונות עברו וכנראה שג'ולי לא תימצא בחיים.

לאורך שמונה השנים הבאות אנה וטום ההורים לא הרפו ולא הפסיקו חפש את ג'ולי, שלטי חוצות, קרן לאיסוף כספים, פרס למוצא כל האמצעים כשרים.

יום אחד לאחר 8 שנים דפיקה בדלת, ג'ולי הופיעה לפתע מיד טום ואנה מקיפים ומגוננים עליה, גם ג'יין אחותה הצעירה מגיעה אבל יש מי שיש ספקות בידיו האם זו ג'ולי?

מכאן העלילה מתחילה להסתבך והפתיחה המרתקת של הספר הופכת למבולבלת כאשר דמויות נוספות בשמות שונים צצות ומספרות את סיפורן.
ספורים קשים לקריאה, סיפורים על נערות שעברו חיים קשים התעללות, בריחה וכפיה מינית.
מי הן ? מה הקשר שלהן לג'ולי?

בסוף הסיפור הקשר בין כל אותן דמויות מתחבר לסוף אחד אשר מאשר עם זו ג'ולי או לא.
אבל הדרך אל הפתרון מאד מקורטעת

נחמד לא יותר.”

“וידוי - אני בדר"כ מרפרפת על דף הכריכה האחורי כדי לקבל מושג כללי על העלילה אך לא מתעמקת ממש בהשתלשלות האירועים כדי לא להרוס לעצמי את הקריאה.
כשהתחלתי לקרוא והבנתי שג'ולי (הבת הנעדרת) מגיחה חזרה לתוך חייהם של בני משפחתה כבר בתחילת הסיפור, הייתי ממש מודאגת. פחדתי שהנה עוד ספר מסטיק שמתיימר להיות ספר מתח. שמחתי להתבדות.

זהו סיפור עצוב עצוב שכתוב היטב, התיאורים מזעזעים אך ממוננים נכון, סיפור חייה של הבחורה שמציגה את עצמה כג'ולי נבנה באופן הדרגתי וחכם וסולל דרך ישירה ללב הקורא, כך שבשלב מסויים הסקרנות לגביה כמעט ומנותקת מהשאלה האם זו ג'ולי או רק מתחזה.

ממליצה. ממש.”