וְאָז, אַחֲרֵי שֶׁנִּסִּיתִי הַכֹּל — נָסַעְתִּי לְטִיבֶּט
וְרָכַבְתִּי עַל גָּמָל וְצָבַעְתִּי בְּכָחֹל אֶת הַנַּעֲלַיִם וְגִדַּלְתִּי
זָקָן וְיָשַׁנְתִּי כָּל הַיּוֹם וְשַׂמְתִּי אֶת הָרֹאשׁ מִתַּחַת לַמַּיִם
וְנִגַּנְתִּי בְּכִּנּוֹר וְהִפְלַצְתִּי לְתוֹךְ מְאַוְרֵר וְהָרַגְתִּי
אֶת הַכֶּלֶב שֶׁאֵין לִי וְאֶת הַכַּלְבָּה שֶׁבְּתוֹכִי וְעִרְבַּבְתִּי
חֶמְלָה בְּזַעַם וְלִמַּדְתִּי תְּ'עַצְמִי לַעֲשׂוֹת טְווֹרְקִינְג כְּמוֹ
בִּיּוֹנְסֶה וּלְרוֹצֵץ אֶת רֹאשִׁי הָרִאשׁוֹן וְהַשֵּׁנִי וְהַשְּׁלִישִׁי
בְּגַרְזֶן, פִּתְאוֹם זֶה בָּא לִי — כְּמוֹ גּוֹנְג חַשְׁמַלִּי בְּצוּרַת
לַהַבְיוֹר בְּמַכַּת קָרָטֶה מֵעַל לָרֹאשׁ: בּוּקוֹבְסְקִי צָדַק:
הַכֹּל — רַק לֹא לִכְתֹּב שִׁירָה. וְאָז הָיָה לִי בָּרוּר
יוֹתֵר מִתָּמִיד שֶׁהִתְמַכְּרוּת חַיַּי הִיא שֶׁאֲנִי מְשׁוֹרֶרֶת
וְהָיָה לִי צָלוּל כְּסַיְדֶּר שֶׁמֶשׁ מְזֻקָּק
שֶׁעַד סוֹף יָמַי אֲחַטֵּט וְאֶנְבֹּר בַּפְּצָעִים
וְאַקִּיז מֵהֶם שִׁירִים בִּמְקוֹם מֻגְלָה
(אֶהְיֶה מִין טְרוּבָּדוּרִית עוּץלִיגוּץלִית
כָּזֹאת שֶׁהוֹפֶכֶת קַשׁ וּגְבָבָה וְחָרָא לְזָהָב)
וְאֶתֵּן לְזֶה — לִמְלֶאכֶת הָאַהֲבָה הַזֹּאת
שֶׁהִיא שִׁירָה — לַהֲרֹג אוֹתִי
בְּרַכּוּת.