קשת מנצח סרטן הוא יומן והוא אוטוביוגרפיה רוחנית, הלוקח אותנו למסע של העצמה פנימית: המחלה אינה אלא מבחן, ודרך ההתמודדות חושפת באדם צדדים שלא ידעע עליהם מעולם.
יומן זה אינו תיעוד יבש של פרטים אלא וידוי ספרותי. כרמית קיבצה דף לדף, שורה לשורה, ולפנינו יצירה. בקריאת היומן אתה חש, שיש כאן יד מכוונת: הסופרת כרמית שולטת בבחירת החומרים, מוסיפה זווית ראות לכל שלב, בוחרת בכל קטע מה החלק שראוי להבליט — ובמידה מסוימת כמחברת שמשקיפה מהצד, היא שופטת את האירועים, את הקורה.
התובנות הרוחניות מעצימות את הכתוב ונותנות למסופר ממד של מסמך אנושי.
אולי גם מסמך פסיכולוגי. כרמית כותבת על עצמה, ומוזר לרגע, שמחברת הספר כותבת על הגיבורה הראשית.
בדרך הכתיבה של כרמית היא יודעת לסגור דלת ולפתוח דלת: לרגע היא בתוך האירועים, וכחלוף רגע היא מביטה בחלון וצופה על הכול כמי שעומדת מן הצד. המתח הזה מרתק את הקורא.
"במעבר בין זוויות הראייה אנו עדים לאמונה שמוסיפה דבק מיוחד לחיבור בין המלים, לעוצמה שנושבת בין הדפים. כרמית מחברת בין חלקי ההוויה שלה, בין תקופות שונות בחייה — והחיבור הזה נוסך כוח, נוסך אמונה חזקה."
הרצל חקק, יושב ראש אגודת הסופרים העבריים