אבות הציונות הכניסו למילון את המונח "יהדות השרירים" וחזו בעיני רוחם "יהודי חדש" מצטיין בפעילות גופנית. הספר "דת השרירים" דן ב"יהדות השרירים" בהקשרה הרחב – הן בהקשר הדיון בספורט כדת מודרנית, הן בהקשר התרבותי של הספורט, והן בהקשר ההיסטוריה היהודית. פרקי הספר מערערים על המיתוס השגוי בדבר היהודי הלא-ספורטיבי וזיהויו של "יהודי השרירים" הישראלי כהיפוכו של יהודי הגלות רפה-הגוף לכאורה.הספר יוצא מנקודת המוצא המגדירה ספורט כדת, שממנה עובר הדיון אל הקשר בין ספורט, מודרנה, פשיזם ונאציזם ואל ניתוח היחס המורכב שבין ספורט ויהדות. בין השאר הוא דן בפרשות בלתי מוכרות שעניינן הספורט היהודי בגרמניה הנאצית, במורשת הגרמנית של הספורט בישראל ובקשר שבין שואה, ישראל ודימוי היהודים בשדה הספורט וסביבתו.פרק מיוחד מוקדש לחיבור משנת 1937 שנקרא "הרץ היהודי", שניסה לפרש, בניגוד למקובל, את היהדות ההיסטורית מאז ימי המקרא כיהדות ספורטיבית, כדי לספק לגיטימציה למשנת יהדות השרירים הציונית.