ספר זה הוא המונוגרפיה הראשונה המוקדשת לדמותו של שלמה מלכו, בן אנוסים, מקדש השם ומחוללה של התעוררות משיחית באיטליה בשליש הראשון של המאה השש-עשרה.
שלמה מלכו היה מקובל, דרשן ומבשר משיחי שפעל בקהילות היהודיות בצפון איטליה, אך גם משפטן מבריק בחצר מלך פורטוגל ואורח רצוי בחצר האפיפיור ובארמונותיהם של נסיכים איטלקים. הוא היה תלמיד חכם שר' שלמה אלקבץ, ר' יוסף קארו ורבנים אחרים הוקירו והעריצו, אך גם מי שחכמי שאלוניקי החרימו את ספרו והרופא והמלומד היהודי הנודע יעקב מנטינו רדף וניסה להרעיל. הוא חווה התגלויות וראה מראות נוראיים, אך גם ניהל עם קרל החמישי, קיסר הקיסרות הרומית הקדושה מגעים פוליטיים.
הספר משרטט את דמותו שהייתה פורצת גבולות שלא ניתן לתחום אותה בהגדרות המקובלות, ומגולל את מסעותיו בין עולמות גיאוגרפיים, תרבותיים ודתיים שונים, שכל אחד מהם הטביע בו את חותמו ותרם לעיצובה של אישיות מורכבת ובלתי רגילה.
התוצאה אינה רק ביוגרפיה של אדם פרטי אלא פרק מרתק בהיסטוריה היהודית של ראשית העת החדשה המאיר היבטים מגוונים ובלתי מוכרים של תולדות היהודים בתקופה זו ושל האופן שבו הם נזכרו בדורות שלאחר מכן.