"נגזר עלי לזכור לעולם ילד בעל קול שבור - לא בגלל קולו, וגם לא מכיוון שהוא היה היצור האנושי הקטן ביותר שהכרתי מעודי, וגם לא מכיוון שהוא היה הכלי שגרם למותה של אימי, אלא משום שהוא הסיבה שבגללה אני מאמין באלוהים, אני נוצרי בזכותו של אוון מיני."
בקיץ 1953 שחקו שני חברים טובים, כבני אחת עשרה, בליגה הקטנה של בייסבול. אחד הנערים, בעידוד הצופים חובט חבטה חזקה מאוד, הכדור פגע בצדה השמאלי של אמו של חברו והיא נפלה עם פניה לקרקע ומתה.
אוון מיני, הנער שחבט בכדור ההוא שהרג את האשה לא האמין במקריות, הוא האמין באמת ובתמים שאינו אלא כלי בידיו של הבורא, והוא שכיוון את מעשהו, כל מה שארע לאוון מנינ מאז אותה החבטה הנוראה היה צירוף מקרים מוזר ומבהיל מאין כמוהו.