ידידּות קרובה של שני משוררים, לאה גולדברג וטוביה ריבנר, היא העומדת במרכזו של ספר זה.
טוביה ריּבנר, חתן פרס ישראל לשירה (2008), הכיר את לאה גולדברג שנים אחדות לאחר שעלה ארצה בשנת 1941 . בעידודה החל ליצור בעברית, לאחר שנים של כתיבה בגרמנית. עד מהרה הפכו השניים לידידים ולעמיתים וליוו זה את זה בדרכי הספרות והחיים, וגם משפחותיהם התקרבו.
בספר נחשפים לראשונה כל מכתביהם, במשך כחצי יֹובל, עד פטירתה של לאה גולדברג בשנת 1970. בתוך כך נחשפים שירים של ריבנר שלא נודעו עד כה, לבטי היצירה של השניים, מחשבותיהם בענייני ספרות ואמנות ומעורבותם הערה בהתרחשויות בענייני השעה – בארץ ובעולם.
טוביה ריבנר חיבר פתח דבר לַספר וצירף רשימה אישית שּכתב לזכר לאה גולדברג, זמן קצר לאחר פטירתה. את הספר ערך גדעון טיקוצקי, חוקר יצירתם של השניים, שגם הוסיף הקדמה מקיפה המאירה את הדיאלוג העשיר ביניהם - הממשי והספרותי.