בלנקה הקימה בית ומשפחה לתפארת בארץ ישראל. אך נותרה בה תמיד נימה של עצב. מה היה מקורה?
הספר לוקח את הקורא אחורה בזמן, לווינה של שלהי שנות השלושים, שם חיה בלנקה עם הוריה האהובים ועם אחיותיה הצעירות. אך יום אחד אביה מסביר לה כי הזמנים השתנו ואולי מוטב שלא ילכו לפראטר, ללונה פארק.
אט־אט נחשפת הזוועה שבקיום היהודי בווינה ובאירופה בכלל באותה עת, אך בלנקה בת מזל ככל שמתאפשר הדבר — היא עולה לארץ ישראל במסגרת עליית הנוער.
בארצה החדשה היא לומדת להסתגל לחיים לבד, במדינה שמנהגיה זרים, בכפר הרואה היא פוגשת את צביקה חבר ההגנה, אהבתה הראשונה, מתוודעת לתרבות השונה ופוגשת את אלכסנדר פן המשורר, וגם בית הספר החקלאי מקווה ישראל הוא נקודת מפנה בחייה.
במקביל היא יוצרת לה משפחה חדשה וגם משפחה של חברות. בכל אותה דרך, דמותו של מנחם שליח ההגנה, מדריכה המיתולוגי מההפלגה לארץ, רוקמת קורים עדינים בנשמתה.
דרך סיפורה אנו מתוודעים למארג של דמויות נוספות, שלקחו חלק בבניין המדינה ושמהן היא מורכבת. התיאורים הצבעוניים סוחפים לתוך האווירה ששררה פעם — כאן ושם — ובעיקר לתחושה בבתים רבים, שבהם לא ידעו מה עלה בגורל המשפחות.
הספר הולך עמנו יד ביד, מעולם חרב לעולם חדש שנבנה, עד לסופו המפתיע.
זהו ספר הביכורים של ורדה בן דב, ילידת פתח תקווה. בוגרת לימודי ספרות, עיתונות ויח"צ ועוסקת בפעילות קהילתית.