מחלת האלצהיימר היא מחלה קשה ומייסרת לחולה ולבני משפחתו.
בספרו “בוקר טוב אלץ היימר” בהוצאת “מסדה”, מתאר אמנון שמוש, מחבר הרומן הנפלא “מישל עזרא ספרא ובניו”, את נפתולי המסע שנכפה עליו ועל אשתו חנה מיום שאובחנה לפני כשבע שנים כחולה במחלת האלצהיימר.
המחבר עוסק באתגר שבטיפול היומי בבת זוג חולה ומצביע לא רק על הקושי, אלא גם על רגעים של שמחה ושל אושר.
בגילוי לב, באומץ, ברגישות ובאהבה ללא גבולות, הוא מתאר את ההתמודדות עם המחלה שמשתלטת והולכת על כל חלק מחיי בני הזוג, על האתגר שבטיפול היומיומי ועל החיים תוך ציפייה להידרדרות האורבת בפתח.
הסיפור של אמנון וחנה מדגיש כי החיים אינם מסתיימים עם המחלה ויותר מכך – גם האדם החולה אינו נעלם.
“זיכרונותיה של חנה אמנם מתפוגגים והולכים, אבל האדם החולה אינו נעלם, חנה עדיין שומרת את מקומי בחייה ואת מקומה בחיי”.
זהו ספר על אהבה ללא גבול ועל התמסרות שבצידה, כפי שאמנון אומר “ההצלחה שלי היא להוציא ממנה את האהבה, החיבה והאמון.
כמה אנשים בעולם יש להם אמון מלא בי? כמה?”