הספר אקס ליבריס: היסטוריה של גזל, שימור וניכוס בספרייה הלאומית בירושלים מגולל את קורותיהם של שלושה אירועים שהתרחשו בין כותלי הספרייה הלאומית: מפעל "אוצרות הגולה", שבמסגרתו הובאו לירושלים, לאחר מלחמת העולם השנייה, מאות אלפי ספרים שהיו שייכים ליהודים ונבזזו על ידי הנאצים; איסופם של כשלושים אלף ספרים שהיו בבעלותם של פלסטינים במהלך מלחמת 1948; ואיסופם של ספרים וכתבי יד של יהודים מתימן שהגיעו לישראל בשלהי שנות הארבעים ובראשית שנות החמישים של המאה העשרים.
הספרים הללו מעידים על מעשה ההפרדה בין בני אדם למורשתם, ועל תביעתה של הציונות לבעלות על העבר היהודי מזה ועל העבר הטרום־ציוני של הארץ מזה; הם חושפים את זיקתה של התרבות הלאומית־ציונית לאוריינטליזם ולקולוניאליזם האירופיים, ובתוך כך את המחיקה והׁשִכחה שכפתה הציונות על חסידיה ועל נתיניה. הספר מגלה את הקרבה בין ספרות לאלימות חברתית־פוליטית, ומצייר דיוקן חדש של הספרייה הלאומית בירושלים: לא מרחב תמים, מסוגר בהיכליה הקפואים של הרוח, וגם לא אתר של היסטוריה חתומה, כי אם, מעל לכול, הווה מתמשך הנע בסבך עברו: מרחב של עוול ואי־צדק, ובה בעת אתר המזמן לנו אפשרויות לתיקון, להכרה ולסליחה.
ד"ר גיש עמית השלים את לימודי התואר השלישי באוניברסיטת בן־גוריון בנגב. הוא היה עמית פוסט־דוקטורט במכון ללימודים מתקדמים בברלין, וכיום הוא עמית בבית ספר מנדל למנהיגות חינוכית. ספרו הקול השותק: מבט אחר על ילדים בבית הספר (עם גדי אבידן וחן למפרט) ראה אור בשנת 2005 בהוצאת הקיבוץ המאוחד.